קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הניצחון המוחלט. אני מברך על שובן של אמילי, רומי, דורון, נעמה, קרינה, דניאלה ולירי ומייחל לשובם המהיר של שאר אחינו ואחיותינו שעדיין מוחזקים בידי חמאס. כן, לעסקה יש מחירים כואבים, כואבים מאוד, ועדיין – כפי שרייצ'ל, אימו של הרש ז"ל, אמרה: המחיר של השבתם יהיה גבוה, אבל המחיר של לא להחזיר אותם יהיה גבוה עוד יותר. מחיר העסקה הוא לא המחיר על שחרורם אלא הוא המחיר על ההפקרה של 7 באוקטובר, מחיר גבוה ומייסר, אך כזה שאנחנו נדרשים לשלם.
אתמול שמעתי ברדיו שינון מגל התפלא למה אני מדבר על המחיר הזה אם תמכתי בעסקה. יותר נכון, הבאתי כמה מתמונות עזה עם גרשיים על המילים "הניצחון המוחלט". אז תקשיב, ינון מגל, להחזיר אותם היינו חייבים. עכשיו אנחנו מדברים על המחיר, והמחיר הוא גבוה לא בגלל המפגינים ולא בגלל קריאות ה"עכשיו". הינה, למשפחת מנגיסטו, לגולדין, לשאול, זה לא עזר שהם היו שקטים. למה המחיר הזה? אז אני אגיד: הרי לא מזמן מכרת כובעים של "ניצחון מוחלט". היה איזה ראש ממשלה פה שסיפר שאנחנו כפסע. האם חותמים על עסקה כשאנחנו כפסע? כשמגרדים את הניצחון? או אולי, אולי, חיילינו הגיבורים חירפו את נפשם, ובכל זאת, בכל זאת לא הייתה פה ברירה. כי אם מוכרים לוקשים לאומה, אז עכשיו נגיש זיכוי על אלפי כובעים?
היו דברים שהיינו צריכים לעשות אחרת, אבל דברים לא ישתנו אם נמשיך למכור לעצמנו אשליות – אשליות שאנחנו הכי חזקים בעולם; אשליות שאנחנו יכולים למכור את הנשק שלנו, לבנות אותו רק בעצמנו; אשליות שיש דבר כזה ניצחון מוחלט.
אני רוצה לצטט כאן מנאומו של רבין בטקס סיום בית הספר לפיקוד ומטה ב-1992, שלצערנו אחרי 33 שנה עדיין רלוונטי: לאחת הבעיות הכואבות שלנו יש שם, שם פרטי ושם משפחה. זהו צירוף שתי המילים "יהיה בסדר". מאחורי שתי המילים האלה חבוי כל מה שלא בסדר – יהירות, תחושת ביטחון עצמי מופרז, כוח ושררה שאין להם מקום. ה"יהיה בסדר" מלווה אותנו כבר שנים רבות; סממן לאווירה הגובלת בחוסר אחריות ברבים מתחומי חיינו. אווירת החפיף היא לצערי הרב נחלת ציבורים רבים בישראל, אומר רבין, לאו דווקא בצה"ל. היא אוכלת אותנו בכל פה. למדנו כבר בדרך הקשה ש"יהיה בסדר" פירושו שהרבה מאוד לא בסדר. מה אני רואה לעצמי זכות וחובה לתבוע מכם? בראש ובראשונה אחריות. נותנים בידיכם גורל חיי אנשים אחרים. תודה.
361 מילים של משה טור פז. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.