החטופות והחטופים

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה רבה, אדוני היושב בראש. כבוד השר, כנסת נכבדה, אני רוצה לספר לכם על חטוף שהוא חלק מהשלב השני של העסקה. ואני רוצה קודם כול לומר שאין ספק שמדובר בעסקה מורכבת, עם מחירים כבדים וכואבים עבור החבר הישראלית. אני יכול להבין, ואפילו מצפה, שיהיה דיון בנושא. אני חושב שהיה מדאיג לו הייתה פשוט איזושהי אמירה כללית והסכמה כוללת של הבית הזה ושל הממשלה. בסוף, כשמגיעים להכרעות מדיניות רגישות, מדממות וכל כך קשות, זה אך טבעי שיהיו גם אי-הסכמות.

אני חושב שחלק מהשיעור של 7 באוקטובר זה היכולת שלנו כציבור, כנבחרי ציבור, לנהל שיח מורכב, לנהל שיח שיודע להכיל מחלוקות, כל עוד הן מבוססות על טיעונים, על עובדות, על איזשהו נימוק באמת, מתוך הבנה שהמורכבות הזו היא מנת חלקנו, ואנחנו חייבים לדעת להכיל אותה.

אז למרות שאני תומך בעסקה, אני יכול להבין שיש כאלה שחושבים אחרת. אני לא חושב שזה אוטומטי או מעיד עליהם משהו. אני בטוח שכולם רוצים לראות את כל אחינו ואחיותינו בבית. ועכשיו, כשהתחיל המתווה הזה, צריך להביא לסיומו, וזה כולל את כולם.

אחד החטופים שנמצאים בעזה והם חלק מהשלב השני הוא אביתר דוד. את המשפחה שלו הכרתי בפעם הראשונה בצעדת משפחות החטופים הראשונה. ממש כבר – זה נורא לומר, אבל עבר המון זמן מאז. פגשתי את אימא שלו, את גליה, והיה בה משהו שפשוט שבה את ליבי, כי כמות תשומת הלב והצורך – – –

תודה. המשפחה שלו שבתה את ליבי, ואחרי שהכרתי את אימא שלו ואת אחיו עילאי ואת אחותו יעלה, הם ממש נכנסו לי ללב. יש בהם משהו שמאוד התחברתי אליו. משפחה של חצי מזרחיים חצי אשכנזים. הם בכלל כפר-סבאים, ובכלל, כפר סבא קרובה לליבי בגלל בן הזוג שלי. ויש שם משהו כל כך מדהים בתעצומות הנפש שלהם, בדרך שבה הם מוצאים דרך להתחזק ולחזק מרחוק את אביתר.

כל יום חמישי ב-20:00 הם עושים בכיכר החטופים ג'ם סשן, בגלל שאביתר כל כך אוהב מוזיקה. ויש שם מין אווירה מיוחדת של התייחדות עם הכאב והתבודדות, אבל גם המון שמחה ותקווה. והם הצליחו לייצר מין פורמט בלתי אפשרי – שיכול אולי לקרות רק בתקופה הקשה והמוטרפת שאנחנו חיים בה – שיש בו המון תקווה והמון כאב והמון יופי והמון אומנות.

והם ימשיכו לעשות את זה בכל יום חמישי עד שאביתר יחזור. אני מזמין אתכם להצטרף אליהם כל יום חמישי ולשלוח לו מסרים דרך מוזיקה שמחכים לו בבית. תודה.