קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לא אומר "גברתי השרה" הערב. אדוני היושב-ראש, אני מבקש להתייחס להצעת החוק המסוכנת שמונחת על השולחן. אבל כפי שעשו חלק מקודמיי, גם אני אזכיר את צירוף המקרים הסמלי, שההצעה הזו מגיעה במלאת שנה לאותו יום מר ונמהר של אישור הצעת חוק-היסוד לביטול עילת הסבירות. יום שבו ראש ממשלת ישראל, זה שנאם לפני שעות אחדות על הניצחון המוחלט, אותו ראש ממשלה באותו היום טרק את הדלת בפני אלופי המטכ"ל שבאו להזהיר ולהתריע. באותו יום באו לידי ביטוי מזוקק זחיחות הדעת, היהירות, חוסר ההקשבה של האדם שעמד בראש ממשלת ישראל ביום שבו קרה האסון הגדול ביותר בתולדות המדינה.
זה היה גם היום האחרון, בדיוק היום האחרון לפגרה. השר גלנט בא ברגע האחרון, התחנן לפני השר לוין ולפני ראש הממשלה שיעצרו, אבל הם, ככה, ביטלו אותו ורצו אחרי זה לעשות תמונת סלפי. והיום האיש הזה מתבשם ממחיאות הכפיים בקונגרס האמריקני, לא אומר דבר אחד מהותי על קידום עסקת חטופים נוספת, מספר על כך ש-135 שבויים שוחררו או חולצו, רק שוכח את העובדה שרובם חזרו בחיים בזכות עסקת חטופים ראשונה. כל-כולו רוח וצלצולים. אפס חזון, אפס אופק מדיני, אפס אמירה מהותית לגבי הצורך לבנות כאן חזית אזורית שתתייצב אל מול איראן ולקבל על עצמנו את התנאי המרכזי להקמת החזית הזו – נכונות להציג אופק מדיני. והערב הזה – הצעת החוק המסוכנת, הרדיקלית הזו, שמראה שהמהפכה המשפטית רק ירדה למדרון אחורי ושלוין את רוטמן, הצמד הזה, ממשיך לתכנן את מהלכי השח שלו על מנת להפיל את מערכת המשפט ואת שלטון החוק. מה בער לך, חבר הכנסת רוטמן? מדוע לא יכולת – – –
מדוע לא יכולת להמתין עד שתסתיים התקופה שבית המשפט העליון נתן לשר לוין ולממלא מקום הנשיא כדי להגיע לפשרות בנושאים השונים?
273 מילים של גלעד קריב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.