קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, היושב-ראש. סגן יו"ר הכנסת, חבריי חברי הכנסת, שמעתי היום את ראש הממשלה מתפאר בקונגרס על הדמוקרטיה המשגשגת של ישראל במזרח התיכון, מספר לאמריקאים איזו דמוקרטיה עוצמתית אנחנו, ויש לנו shared values. נזכרתי במה שקרה כאן אתמול לפני שנה. אתמול לפני שנה באמת היה הערב הנוראי הזה של עילת הסבירות, שהוא היה שיא של אירועים נוראיים שפירקו את החברה הישראלית וניסיון לפרק את הדמוקרטיה.
אני רוצה לצטט, אדוני היושב-ראש, מדברים שאני אמרתי בנאום שגם התרגשתי בו מאוד. זאת הייתה הצטברות של חודשים מאוד רעים בכנסת הזאת, וזה מה שאמרתי: "לפני שבעה חודשים קמה פה הממשלה; ממשלה שנבחרה על בסיס הבטחות שהינה, מגיע מר כלכלה" והיא "תטפל ביוקר המחיה, בביטחון האישי, ותביא הישגים" כבירים. "מאז, מי היה מאמין שעברו רק שבעה חודשים? המדינה – – – בוערת, פשוט בוערת. הרסתם את המדינה, הרסתם את החברה" ואת הכלכלה. חורבן כזה לא היה מאז חורבן הבית. "ואותי מצמררת העובדה", אז אמרתי, שהאירועים האלה שאנחנו חווים מגיעים לשיא בחקיקה מושחתת – – – בשבוע שבו חל תשעה באב" ונחרב הבית השלישי בשל שנאת חינם.
כשאני דיברתי, התייחסתי לשיא של חודשים ארוכים של חוק דרעי 3, חוק הנבצרות, חוק המתנות, חוק מימון המעונות, תקציב לאשת ראש הממשלה, חוק הרבנות הראשית, החוק לפירוק לשכת עורכי הדין, החוק לאי-מתן שירות ללהט"בים, חוק יסוד: לימוד תורה, חוק טבריה, חוק מח"ש, ניסיון עז לבטל את עבירת מרמה והפרת אמונים, ייעוץ משפטי, ועדה לבחירת שופטים, פסקת התגברות, ריסוק תקשורת חופשית ועוד ועוד. ואני מסתכלת על החוק הזה היום ואני באמת כל כך עצובה, כי הוא בדיוק מאותה סדרה של החקיקה המשפטית. לחקיקה המשפטית, ההפיכה המשפטית, היו פרמטרים מאוד ברורים. זה תמיד היה מקרה פרטני, כמו עכשיו, כמו בסבירות – לוין רצה לסדר את אי כינוס הוועדה, זה היה אמור להחזיר את השר דרעי לממשלה. תמיד היה משהו פוליטי מאחורי זה. תמיד מבטלים דרישות מקצועיות. תמיד זה שינוי של כללי משחק תוך כדי משחק. תמיד זה מנגנון גרוע שלא עובד. זוכרים את חוק הנבצרות? הרי ראש הממשלה נכנס לכמה אירועים של פרוצדורות רפואיות, ועד היום לא גמרו את התהליך של חוק הנבצרות שהם חרטטו שם, כי המטרה לא הייתה באמת להסדיר ראש ממשלה במקרה של נבצרות, אלא שלעולם לא תהיה נבצרות. מרסקים את הגוף, לא מתקנים – זה עוד אלמנט, כן? כמו בשופטים, בפסקת ההתגברות, בחוק-יסוד: השפיטה. כמובן שכל החומרים מגיעים בלי עבודה ממשלתית. כמו פה, עוקפים את הממשלה. להפך, הצעות חוק פרטיות כמו פה, כשמשרד המשפטים אומר – למה לא לעבוד באמת עם גורמים מקצועיים? ובעיקר, אין קשר בין הבעיה לפתרון אלא פשוט הריסוק.
הינה אנחנו יושבים פה עכשיו עם תפקיד כל כך רגיש, שאמור למפקח על שופטים. גם אם יש בעיה וזה לא טוב, למה להשחית ולרסק? הנציב הזה של תלונות השופטים, יש לו סמכות חריגה בחומרתה, והיא להניע תהליך של הדחת שופט. תארו לכם שכל הסיפור הזה נהיה פוליטי: שר משפטים עם חברי כנסת באים למישהו ואומרים לו: תקשיב, אנחנו בוחרים אותך, אבל אתה תצטרך לטפל בהוא ובהוא ובהוא.
זה מה שאנחנו עושים כאן היום בערב. באמת, יש כאן את כל אותם אלמנטים של עבודה שאיננה מקצועית ושל פגיעה בעצמאות מערכת המשפט, פעולת תגמול לשופטים ומנגנון שלא עובד.
אני אומרת לך, אדוני היושב-ראש, בימים כאלה, בימים של מלחמה, הבטחתם שיהיה אחרת. אז למה אנחנו מעבירים באישון לילה?
531 מילים של אורית פרקש הכהן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.