הצעת חוק נציבות תלונות הציבור על שופטים (תיקון – מינוי הנציב), התשפ"ד–2024

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, למען האמת אני בדילמה, מאחר שאני עשיתי לעצמי מנהג לא להתייחס, למרות שראיתי שחלק התייחסו – אני לא מתייחס לשמות ולאנשים עד שיש הודעה רשמית של דובר צה"ל. למרות שכבר ראיתי כלי תקשורת מסוימים שפרסמו, אני רק אגיד שאנחנו כולנו משתתפים בצער המשפחות שגילו על מות יקיריהן, אבל לצד זה – וזאת שמחה מאוד עצובה – אנחנו שמחים שחיילי צה"ל הצליחו להשיב את הנפטרים – הנרצחים, הנטבחים – לקבר ישראל, ואנחנו מקווים שהחטופים החיים יוחזרו במהרה לארצנו, והחטופים שאינם בין החיים יובאו במהרה לקבורה על ידי חיילינו הגיבורים בעזרת השם. ואני מצטער שאני לא מזכיר את השמות, פשוט עד שאני לא רואה הודעה רשמית של דובר צה"ל, אני מאוד נזהר בדברים הללו.

הצעת חוק נציבות תלונות הציבור על שופטים (תיקון – מינוי הנציב) עוסקת בפתרון של בעיה – אני מודה שהייתי מאוד מאוד מעדיף שלא הייתי צריך להביא את הצעת החוק הזאת היום כאן לכנסת. במשך כשנה, כמעט כשנה, לא מצליחים להגיע להסכמות שר המשפטים יריב לוין – –

– – יחד עם ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון השופט פוגלמן, על זהות מועמד. חוסר ההסכמה הזה הוביל אותנו, ככנסת קודם כול, לפני כשמונה חודשים, אם אני זוכר נכון, להאריך את כהונתו של הנציב דאז השופט בדימוס אורי שהם בתקופה של חצי שנה, כאשר קיווינו שבמשך אותה תקופה של חצי שנה יגיעו להסכמות, ולצערנו זה לא קרה. נכון להיום לא מכהן נציב תלונות ציבור על השופטים. יש כאלה שייקחו את הדבר הזה למקום הפוליטי, יש כאלה שייקחו את זה לדיונים על התנגחויות, אבל אני דווקא רוצה לקחת את זה למקום שמאוד מאוד קשור למלחמה. קיבלתי פנייה – חבריי בוועדת החוקה יודעים שאנחנו עשינו הסדרים שנועדו לדחות דיונים של אנשים שנמצאים במילואים.

עשינו הסדרים שונים, גם באדיבות שר המשפטים, שהביא תקנות בנושא, גם בבתי הדין הרבניים. אחת התמונות הראשונות מהכנסת מייד לאחר תחילת המלחמה – אפילו הופץ סביבה איזשהו פייק – היה דיון, שהתקיים כמובן בהסכמת קואליציה ואופוזיציה, שעשינו בוועדה לטובת תקנות סדרי דין של בתי הדין הרבניים, כדי שיוכלו לדחות דיונים ולא יהיו בעיות לאנשים שנמצאים במילואים או לאנשים מפונים. היו כאלה שכמובן הפיצו את זה כפייק: הינה, תראו, שלושה ימים אחרי 7 באוקטובר ובמה מתעסקים בוועדת חוקה? בבתי הדין הרבניים. צריך להודות שהיו גם חברים באופוזיציה שדאגו להבהיר להם שמדובר בפייק, שמדובר באמת בדאגה לאפשרות לדחות דיונים. אבל למרות העבודה שאנחנו עשינו בוועדה, ולמרות התקנות של שר המשפטים, התחלתי לקבל תלונות מכל מיני עורכי דין שנמצאים במילואים תקופה ארוכה, ואומרים לי: הגשנו בקשה לדחייה והשופט לא דוחה. אמרתי להם: שלחתם תלונה לנציב תלונות הציבור על שופטים? אומרים לי: שלחנו, קיבלנו מענה: המנוי אינו זמין. אין הודעה, אין למי להתלונן. זה לא רק על דחיות דיונים של מילואימניקים, כמובן, זה גם על התנהגויות לא תקינות בבתי משפט לענייני משפחה או בבית דין רבניים או בבתי דין שרעיים, או בבית משפט שלום או בבית דין לעבודה, ואין כתובת. אין למי לפנות להתלונן. המציאות הזאת היא מציאות שאנחנו כאן בכנסת לא יכולים ולא צריכים לקבל.

אפשר לדון רבות מי צריך להתקפל, האם צריך שר המשפטים להתקפל או צריך הנשיא להתקפל, או צריכים שניהם להתקפל. זה ממש לא מעניין אותי. אנחנו ככנסת חייבים לספק פתרון לאזרחים, ולכן הבאתי הצעה לשולחן ואמרתי: על הדרך כבר כמובן נתקן את העיוות הגדול של השיטה שמייצרת את ה-deadlock הזה, שמייצרת את המציאות הזאת שאם לא מגיעים להסכמה, לא ממנים. אגב, בהתחלה, תתפלאו, אמרתי: אין נציב קבוע? בואו נראה איך ממנים ממלא מקום, איך ממנים ממלא מקום, כדי שלפחות בינתיים יהיה משהו. ואז מה גיליתי? שגם למינוי ממלא המקום צריך לפתור את אותו deadlock, צריך הסכמה, ואם אין הסכמה, זאת אומרת שיש לנו אירוע. כרגע לא מעניין אותי בכלל מהיכן הוא נובע, המקרה הוא נורא פשוט: נכון להיום אין נציב תלונות מכהן, ואנחנו לא יכולים להשאיר את המצב הזה.

לכן הצעתי: יש רשות מבצעת ורשות שופטת שרבות ביניהן. אני לא מתעסק בזה כרגע; זה לא מעניין אותי. אנחנו ברשות המחוקקת נגיד שזה יעבור אלינו. זאת תהיה הצבעה, זאת תהיה הצבעה חשאית, כדי שלא יוכלו להפעיל שם לחצים, קואליציה או אופוזיציה. חברי כנסת יצביעו באופן מצפוני, ואנחנו יודעים שבהצבעות החשאיות שמתנהלות בכנסת, הרבה פעמים יש הפתעות, אין משמעת קואליציונית. חברי כנסת מצביעים ללא חשש, אנשים שחשבו שיקבלו קולות, לא מקבלים קולות. אני יכול לומר שבהצבעה חשאית שכזאת, אני נבחרתי להיות נציג הכנסת בוועדה לבחירת שופטים כאשר הייתי באופוזיציה; מבירור שערכתי התברר שהצביעו לי חברים מהקואליציה דאז, והיו חברים באופוזיציה שהיו אמורים להצביע לי שלא הצביעו לי. זאת אומרת, הסיטואציה שבה מצביעים בהצבעה חשאית מנטרלת משמעת קואליציונית. ההוראה אז לקואליציה הייתה להצביע אך ורק לחברתי חברת הכנסת אפרת רייטן; ההוראה לאופוזיציה הייתה להצביע משהו אחר. בסופו של דבר לא כל הקואליציה צייתה, לא כל האופוזיציה צייתה, ויצאה תוצאה אחרת.

לכן, אני חושב שההצבעה החשאית, גם בלי שום מגבלות נוספות, מייצרת מציאות של הצבעה מצפונית, ואני בטוח שהכנסת תבחר מועמד טוב וראוי לעניין. כדי לוודא עוד יותר שיהיה מדובר במישהו שייהנה מאמון ציבורי גדול, אמרתי בהצעת החוק שיהיה צורך ברוב של 70 חברי כנסת. ככה אותו גורם שיושב ומברר תלונות על השופטים הרמים ביותר בבית המשפט העליון או על הדיינים או על הקאדים או על השופטים בכל הערכאות, החלטה שלו תהיה בעלת משמעות ומשקל.

מכאן, אגב, אני אומר ביקורת: בעיניי העובדה שהחלטתו של הנציב שהם שיצאה – עם כל הביקורת שהייתה לי עליו, בסופו של דבר אחרי הרבה לחצים הוא נתן החלטות לעניין על השופט כבוב. ועדיין, למרות הכול – ומפה אני עושה את הביקורת הזאת בעדינות, אבל בתקיפות: אדוני שר המשפטים, אני קורא לך לכנס את הוועדה לבחירת שופטים לדון בתלונות על השופט כבוב. לא ייתכן שיש החלטות של נציב, שלא מוציא החלטות בקלות על תלונה מוצדקת, אנחנו יודעים את הסטטיסטיקות, והוא קובע ששופט בבית המשפט העליון פעל בצורה פסולה והוועדה לבחירת שופטים לא דנה בנושא.

אבל כאשר 70 חברי כנסת יבחרו נציב, אני בטוח שלא משנה מי יהיה שר המשפטים – בוודאי שר המשפטים הנוכחי אבל גם בעתיד, כי הכהונה של נציב היא ארוכה – הנציב, עמדתו תתקבל, כי הוא בא בכוחם של 70 חברי כנסת שבחרו בו, עם כל המשקל הציבורי שבדבר.

בנוסף נפתור את הבעיה האקוטית שיש מי שיושב היום בתור נשיא בית המשפט העליון, ויש עליו תלונות תלויות ועומדות, יש אנשים שמתלוננים עליו, הוא זה שבוחר, ובלעדיו אי-אפשר למנות את מי שיברר את התלונות עליו. המציאות הזאת היא מציאות של ניגוד עניינים, שלא צריך לקבל ולהכיל; זאת תקלה בחוק, וצריך לתקן אותה. הלוואי שלא היינו צריכים לתקן אותה אד-הוק, הלוואי שלא היינו צריכים לתקן אותה אגב הליך מינוי, ולא היינו מגיעים לסיטואציה הנוכחית.

אני קורא מכאן לממלא מקום הנשיא פוגלמן ולשר לוין להגיע להסכמות, אבל ככל שזה לא יקרה, החוק הזה חייב לעבור, כי אנחנו לא יכולים להפקיר את אזרחי מדינת ישראל. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, אני חייב לומר לך – – –

לא. אני חייב. באמת חייב. אני חשבתי, בייחוד מאנשים שמדברים – – –

לענות.

זו הבעיה. זו בדיוק הבעיה, שלא שאלתם. הייתם שואלים, הייתם מקבלים תשובה.

מה אתה רוצה? אני לא מבין. אתה בלחץ? אתה ממהר לאנשהו?

אפשר לחשוב, גלעד. אני רק רוצה לומר – – –

תדע לך כלל, נאור, מה שמירב אומרת נכון. לא יודע, איתה לא מתווכחים. מה שמירב אומרת, בטח בסיעה שלכם, הגיע הזמן שתבין את זה. מירב, אם הוא עושה לך בעיות, דברי איתי.

לכן אני אומר שחשבתי שאנשים שמדברים ומזהירים שלא נחזור לימים שלפני 7 באוקטובר, ידברו בצורה קצת אחרת. חשבתי. אני רוצה לענות בדרך הזאת לאנשים שבאמת עלו לפה על חוק שאפשר לחשוב עליו כל מה שרוצים, אבל לא שמעתי אפילו לא טענה עניינית אחת כנגדו, אפילו טענה אחת עניינית. שמעתי טענות שיהיה חוק אחר, שמעתי טענות שלא רוצים; אף אחד מהאנשים שעלו פה לא אמר ולא הסביר איך ייתכן שאדם יבחר בעצמו את מי שיברר את התלונה עליו. את זה אף אחד לא הסביר. אף אחד לא הסביר.

מירב, לא הבנתי, לא היה לך זמן לדבר? דיברת על זה כשדיברת על החוק? לא. לא דיברת, אז עכשיו תני לי לדבר.

אדוני היושב-ראש, אני מאוד נהנה מהשיח, אבל – – –

לא. לא לקרוא לה. את מירב לא קוראים בקריאה ראשונה. אני רק ביקשתי שלא, בקשה אישית שלי.

די. בכל מקרה רציתי לומר שאם נציב התלונות, וכאשר נחקק – – –

מה את רוצה ממני? אני אגיד לך מי אומר לי לרדת פה. יש פה בכל הבניין הזה דמות אחת שכשהיא אומרת לי לרדת, אני יורד.

היא לא בחדר. לכן אני מדבר. בשנייה שעליזה תיכנס ותגיד לי: שמחה, תרד – אני יורד. זה הכלל.

ולכן אני רוצה לומר: נושא ניגוד העניינים, אף אחד לא התייחס אליו. הטענה כאילו לוקחים פה את הכוח, כאילו רוצים לצבור איזה כוח אצל הממשלה, כל הפייקים שהיו סביב הרפורמה המשפטית, פה אפילו לא מחזיקים. לא מחזיקים. נותנים את זה לרוב של 70 חברי כנסת בהצבעה חשאית, אז מה נשאר לטעון? מן הגורן, מן היקב, מינה צמח. אני לא יודע מה אתם מחפשים לכם. אין שום טענה עניינית כנגד החוק הזה מלבד דבר אחד ויחיד: יש פה איזה דת חדשה – – –

אתה מצביע בעד? אם אתה מצביע בעד. יש סיכום? סימון, עכשיו הסתבכת עם יאיר. אני לא רוצה לסבך אותך עם יאיר.

אני רוצה לומר בהקשר אחר. אני ראיתי את האנרגיות, את האמוציות, את העצבים, את השפה, שהושקעו פה בזמן נאום נתניהו באו"ם. שמעתי. ואני אמרתי: אנחנו יושבים על באר נפט בלתי נגמרת, על מעיין כוח, על עוצמות אדירות. ואני קורא לכם ואני אומר לכם: אם אתם רק הייתם רוצים לנצח את חמאס כמו שאתם רוצים לנצח את נתניהו, אנחנו כבר מזמן – מה היה קורה פה, תחשבו מה היה קורה פה, כל האנרגיות. אנשים הגיעו עד כדי כך, שכאשר מגיעה מישהי – –

– – שהיא תומכת בעסקה, הייתה חטופה, נוסעת עם נתניהו לארצות הברית כדי להעלות מודעות – מה הם צועקים? למה היא נוסעת איתו. כלומר יותר חשוב שלא תהיה מודעות ולא תהיה עסקת חטופים – לשיטתכם, הרי עמדתי ידועה. לשיטתכם רק שנתניהו חס ושלום לא יהיה שותף באירוע הזה, הרי זה יהיה האסון הכי גדול. האסון הכי גדול – אם חס ושלום נתניהו יעשה משהו טוב. מה תעשו? אתם לא יכולים להתמודד עם זה. לכן אני אומר: את כל האנרגיות האדירות האלה – יש לי הצעה מהפכנית, בואו נשקיע את כל האנרגיות האדירות האלו שאתם משקיעים באשכרה לנצח את האויבים שלנו ולא אחד את השני. מה דעתכם? מה דעתכם על הרעיון?

ולכן עם ההצעה הזאת אני רוצה לשלוח מכאן את הברכה של ההפטרה לכל מי שפועל בשם עם ישראל. ומה לעשות, חברים, אני מנחם אתכם, נכון להיום זה נתניהו, אבל כל מי שפועל בשם עם ישראל: "ואתה תאזר מתניך" – בהפטרה אנחנו יודעים שנאמר – "ואתה תאזר מתניך וקמת ודברת אליהם את כל אשר אנכי אצוך. אל תחת מפניהם פן אחתך לפניהם. ואני הנה נתתיך היום לעיר מבצר ולעמוד ברזל ולחמות נחשת על כל הארץ למלכי יהודה לשריה לכהניה ולעם הארץ. ונלחמו אליך ולא יוכלו לך כי אתך אני נאם ה' להצילך". זה מה שנקרא בהפטרה השבת, וזו הברכה לכל מי שפועל בשם עם ישראל. בואו נפעל ביחד, ובעזרת השם ננצח.