קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מירב בן ארי.
חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לפנות לחבר הכנסת רוטמן וגם לשר לוין, ולשאול אותם – כן רוטמן, ראיתי אותך – לשאול אותך: מה קרה ל"יחד ננצח"? מה קרה ל"בואו נלך להסכמות רחבות"? מה קרה לזה? אולי המלחמה הסתיימה בעצם? אולי זה בסדר מבחינתכם לחזור לימים של ההפיכה המשטרית? כי תראו, מעבר לזה שזו הצעה גרועה, שאגב, בכלל לא תפתור את הבעיה כי יכולה להיווצר תקיעות גם בשיטה המוצעת, מעבר לכל זה, יש בהצעה הזאת – שומע, רוטמן?
יש בהצעה הזאת פשוט סחיטה באיומים. אומר רוטמן: אם יגיעו להסכמה, אין בעיה, נוריד את הצעת החוק. זאת אומרת, אם נשיא העליון, ממלא המקום, יסכים למה שאומר השר לוין, אין צורך בהצבעה. זו השיטה, חברים – my way או the highway. ואני אומרת לכם, אי-אפשר להסכים לדבר הזה. צריך להתנגד לזה בכל הכוח. אין פה שום בשורה לציבור. ההצעות או הבעיות שרוטמן דיבר עליהן – שלא נותנים להם, לחיילים, דיונים – אלה דברים שאפשר לפתור, לא בהצעת החוק הזאת. לוין, אתה השר הממונה, תפסיק להתעמר במערכת המשפט.
171 מילים של קארין אלהרר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.