קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני שאני אתחיל, חבר הכנסת סגלוביץ', אני מבקש ממך כחבר כנסת: זאת הייתה הפעם השנייה, ואני מקווה שהאחרונה, שקראתי קריאת ביניים כשדיברת. זה קרה כי כשאני רואה חבר כנסת נכבד כמוך אומר לאישה שכולה, אישה ששכלה את בעלה בפיגוע טרור: את מנותקת – אותי זה מקפיץ. אני מבקש ממך, תמצא את הזמן ואת הדרך להתנצל. תודה.
אני מבקש ממך, תמצא דרך להתנצל.
זה היה נאום מרשים, לעיתים מרגש, אולי הטוב ביותר של נתניהו. אבל יותר מכול – –
– – זה היה נאום היסטורי שבו ראש ממשלת ישראל עומד מול אומה המחפשת דרך ומול עולם נבוך נוכח גל של אסלאם קיצוני ששוטף אותם ואומר לעולם כולו: מדינת ישראל לא נלחמת את המלחמה הפרטית שלה. מדינת ישראל נמצאת בחזית המלחמה, בציר הרשע הג'יהאדיסטי המאיים על העולם הנאור.
ישראל מובילה את המלחמה הזאת עבור העולם כולו. זאת מלחמת בני אור בבני חושך. זאת מלחמת הציוויליזציות בינינו, שוחרי החירות והחופש, לבינם, שוחרי האלימות הרצחנית. אנחנו, אומר ראש הממשלה, אנחנו נשבענו להילחם ברשע ולהכריע אותו. זאת משימת חיינו, אין לנו ברירה אחרת. אתם, ידידינו האמריקאים, עליכם לבחור להצטרף אלינו, לבני האור, במלחמה המאיימת על חירותו של העולם כולו.
זה היה המסר ששזר את הנאום כולו ונפל על לבבות פתוחים. תודה לך, ראש הממשלה, על הבהירות המוסרית שבה הצבת את הדברים, ותודה על הובלת המערכה ההיסטורית של ישראל ושל העולם החופשי. תודה רבה.
236 מילים של אביחי אברהם בוארון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.