קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה. תקשיבו לילדים, תקשיבו לילדים שמגיעים לכאן, תקשיבו לילדים של אלכס דנציג. הוא אומר דברים מאוד פשוטים, אי-אפשר להאשים אותו בפוליטיקה, בפופוליזם. הוא לא חושב על שום דבר, הוא לא רוצה פה כיסא. הוא אומר את הדברים ואת האמת: אפשר היה להציל אותם. אפשר היה להציל אותם. הם היו בחיים כשהם נחטפו; הם היו בחיים במנהרות; הם היו בחיים במשך חודשים ארוכים, ומדינת ישראל הפקירה אותם. הם אומרים את זה בצורה ברורה מאוד.
איך יכולה מדינת ישראל להמשיך ולהתקיים כשיש כאן ממשלה שביודעין היו בפניה הזדמנויות להציל את אנשיה, את הילדים, את הנשים ואת הזקנים, ובאותה אבחה שהם ידעו לעשות את זה – הם פשוט ויתרו? תארו את אותו רגע שבו מגיעה ההחלטה הזו, האפשרות הזו, לשולחן ראש הממשלה, והוא בוחר אחרת בשביל איזשהו דמיון משיחי. הוא נוסע היום בכנף ציון המפואר, נוסע ואפילו לא מעז לומר את מה שהוא ידע כבר אמש, ששני הישראלים מצאו את מותם, נהרגו, נרצחו בשבי החמאס.
בדיוק באותו זמן יוצאת האיגרת, אותה איגרת של תורת הארץ הטובה, איחוד רבני אוהבי התורה והארץ, חתומה על ידי הרב ליאור והרב אריאל, שבה הם מטיפים לא לקבל את העסקה, לא להציל את בנינו ובנותינו, לא להציל את התצפיתניות, לא להציל את החטופים, את אותם אזרחים וחיילים. איזו חוצפה ועזות נפש יכולה להיות לאותם אנשים שמכנים את עצמם רבנים? ראו רק את ש"ס לפני יומיים-שלושה, תראו מה כותב הרב יוסף, הרב הראשי שמסיים עכשיו את תפקידו. שיעשו מהר עסקה, דורש הרב, מפציר – זה פיקוח נפש.
איך ייתכן? איך ייתכן שהיום בממשלת ישראל יש חוט מקשר בין השר סמוטריץ' לתוכנית ההכרעה, לרפורמה המשפטית האיומה ולאיגרת הרבנים האיומה שיצאה עכשיו? אם רק נקשיב גם למפלגות האחרות, אבל בעיקר לאנשים שמנהלים את המדינה וראשי מערכת הביטחון. תקשיבו למה שהם אומרים – ראש השב"כ רונן בר מדבר באופן ברור גם על בן גביר וגם על סמוטריץ', על תוכנית ההכרעה, שהיא הדבר החמור והמסוכן ליותר למדינת ישראל.
זאת הממשלה שבשורה התחתונה מפקירה היום לדיראון עולם את אזרחיה בשבי החמאס.
318 מילים של אפרת רייטן מרום. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.