קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושבת-ראש, כבוד השר, חברי כנסת נכבדים, הרב דרוקמן – מנהיג ציוני-דתי, מנהיג הציונות הדתית, הרב שפרס את חסותו עלינו, שהיה אבי הציונות הדתית והיה הסלע האיתן שלנו. אבל לא רק אנחנו – כל עם ישראל חייב לו, חייב לו את תודעת השליחות שהייתה בכל צעד בחייו, את תודעת ה"הינני", שהייתה נר לרגליו: "הינני לדבר הנעלה, הינני לדבר הקשה ביותר, הינני לכל מה שאתה מצווה אותי", כך הרב, זצ"ל.
בנר השמיני של חנוכה תשפ"ג הלך לעולמו הרב חיים דרוקמן, והותיר אחריו מורשת תורנית חינוכית ומנהיגותית עצומה – מי שהיה לעסקן רבני הציונות הדתית, שכיהן כראש ישיבת אור עציון ונשיא מוסדותיה, רב היישוב מרכז שפירא, יושב-ראש מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא, וחבר הנהלה ארצית של תנועת בני עקיבא – כל מפעלי הציונות הדתית באדם אחד, מפעלי הארץ הטובה.
בכל שנות פעילותו של הרב הוא תרם תרומה ענקית וחשובה למדינת ישראל, לעם ישראל ולתורת ישראל. הרב פעל לקירוב בין כל חלקי העם מתוך אהבת ישראל אמיתית. תורתו של הרב הייתה לאבן שואבת, והוא חינך את תלמידיו לשילובה של התורה בחיי היום-יום ובהתערות בחברה הישראלית על כל חלקיה. והינה חברי משה סלומון, שהגיש את הצעת החוק, באמת שאפו ויישר כוח.
הרב היה מעורב בפתרון סכסוכים עמוקים שעמדו בלב החברה הישראלית בתחומי הדת והמדינה, בחינוך ובמערכת היחסים בין החלקים השונים בחברה. הוא לא חשש ממה יגידו. הוא הבין את גודל השעה, והכול באהבה, באהבה אמיתית. בכל מפגשיי שלי עם הרב ראיתי מולי מנהיג, רב ענק שלא החשיב את ענקיותו, שתמיד התייחס לאדם שמולו כאל שווה בין שווים, נתן את כל תשומת ליבו לפונה אליו והיה לו לאוזן קשבת וכתובת לעצה, לסיוע, לתמיכה, ולא משנה מה ביקש הפונה.
התחום שבשבילו הגעתי לכנסת, הבריאות הנפשית של אזרחי המדינה, היה חשוב לו. הוא תמיד התעניין, שאל ודרש. הרב דאג לכולם, ותורת ה' הייתה תמיד תמיד לנגד עיניו. כל כך חשוב שננציח את זכרו, בעיקר למעננו. תודה.
299 מילים של מיכל מרים וולדיגר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.