הצעת חוק להנצחת זכרו של הרב חיים דרוקמן, התשפ"ג–2023

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת, אדוני השר, יש לי הערכה לידע ההיסטורי של ראש הממשלה חבר הכנסת שקלים. יש לי איתו מחלוקות גדולות על ענייני מדיניות, אבל הוא בר-אוריין בענייני היסטוריה. לכן, יש לי שאלה אליך: ב-2010, כשראש הממשלה נתניהו אירח את אבו מאזן במעון הרשמי בבלפור והציב את דגל פלסטין, ותוך כדי הפגישה יצאה הודעה שבה נתניהו אומר: ראש הממשלה נתניהו מארח בביתו את אבו מאזן בידידות ובנדיבות, כולל הצבת הדגל הפלסטיני – –

לא. – – אבל בשיחות עצמן הוא עומד בתקיפות – –

– – על צורכי הביטחון של ישראל. אז יש לי הצעה: לך שאל את ראש הממשלה מה זה הדגל הפלסטיני, כי הוא בחר להציב אותו.

עכשיו לעניין הנדון. מכיוון שמובאת כאן הצעת חוק להנצחת זכרו של הרב דרוקמן, ואני שמח שגם בשעה הזאת השר סמוטריץ' וחברת הכנסת וולדיגר במליאה, אני רוצה להזכיר שהיום יצאה דעת תורה של שורה ארוכה של רבנים בכירים בציונות הדתית, שבפחות מ-100 מילים קובעים דעת תורה שלפיה אסור ללכת לעסקת השבויים. פחות מ-100 מילים מסכמות את כל העמדות שיש בהלכה היהודית ובמסורת ישראל כלפי הסוגיה המורכבת הזו של עסקת השבויים.

אולי כדאי להזכיר לאותם רבנים – במיוחד כשאנחנו מדברים על מורשתו של הרב דרוקמן, שהיה מתלמידיו של הרב גורן – את מה שאמר הרב גורן: "ייתכן שבמקרה של שבויי מלחמה שנשבו תוך מילוי שליחות של המדינה ששלחה אותם, מוטלת חובה קדושה לעשות הכול לשחרורם, ואין עליהם כלל את המגבלות של המשנה, ש'אין פודין את השבויים יתר על כדי דמיהן'". אז, הינה, הרב גורן, מורו ורבו של הרב דרוקמן, מציג עמדה הלכתית מורכבת, שעושה הבחנה בין מצב שאדם, למשל, נהג בחוסר אחריות ונשבה, או שבוי שנשבה כדי שייתנו בעדו כופר, לבין אנשים שנשבו במסגרת מלחמה כתוצאה ממחדל של המדינה. אבל כל זה – אין לדבר הזה זכר בדעת התורה החד-משמעית של בכירי הציונות הדתית של היום, שאין מקום לעסקת השבויים. עצוב מאוד שהציונות הדתית במדינת ישראל ניקזה את עצמה באמצעות רבניה ובאמצעות הפוליטיקאים שלה – –

– – לעמדה הקיצונית ביותר בקשת הדעות בחברה הישראלית, וויתרה על היכולת להציג את ריבוי פניה של המסורת היהודית גם בסוגיה הכאובה הזו של פדיון שבויים ועסקת שבויים. תודה.