הצעת חוק להנצחת זכרו של הרב חיים דרוקמן, התשפ"ג–2023

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לפני זמן קצר שמעתי את מנסור עבאס אומר כאן, מעל בימת הכנסת, שהפתרון לסכסוך זה שיהיה איזשהו משא ומתן בין ישראל לפלסטין שאחריו תקום מדינה פלסטינית.

אני זוכר בדיוק מה הוא אמר. עכשיו, אני שואל, דבר ראשון, שאלה פשוטה: מה זה פלסטין? מה זה פלסטין? האם בכלל יש דבר כזה עם פלסטיני?

האם פלסטין זו חמאס? האם פלסטין זה פתח? פלסטין זו החזית העממית? מה זה, זה הג'יהאד האסלאמי?

מה זה פלסטין? אני לא יודע. אולי אני בור אבל אני רוצה לדעת מה זה פלסטין.

מישהו יכול להגיד מה השורשים של פלסטין?

האם יש איזשהו ממצא ארכיאולוגי שמעיד על זה שהיה פה איזשהו שלטון פלסטיני, משהו?

לנו, לעם היהודי, יש זיקה ברורה לארץ ישראל. המקורות שלנו, יש ממצאים ארכיאולוגיים, יש עדויות. יש הכול.

אבל אני לא יודע. אני לא מכיר שום קשר של מי שמכנה את עצמו פלסטיני לארץ ישראל. אין שום דבר כזה בכלל.

רגע. אני טוען כבר שנים שהסכסוך כאן זה לא על עניין טריטוריאלי כזה או אחר אלא על עצם הקיום של העם היהודי בארץ ישראל. זה מקור הסכסוך, כי זה לא משנה אם תקום פה מדינה שיקראו לה "פלסטין". זה בסך הכול לא יפתור את הסכסוך. זו תהיה עוד איזושהי נקודה, לשיטתם, בדרך להשמיד את מדינת ישראל – זו המטרה האמיתית שלכם. זו המטרה האמיתית שלכם.

לכן, אני אומר פה דבר מאוד פשוט: לאחר 7 באוקטובר הציבור בישראל כבר הבין את הסכנות של, חלילה, הקמת מדינה לעם המומצא הפלסטיני. מי שמדבר על הקמת מדינה פלסטינית או שהוא רשע או שהוא בור ונאיבי. רשע, כלומר שהוא בעד חיסולה של מדינת ישראל; כי זה יהיה איזשהו אמצעי להשמדת המדינה שלנו. מי שהוא בור או תמים, ואולי מתוך כוונות טובות, אבל הוא פשוט לא מבין את המשמעות האמיתית ואת הכוונות האמיתיות של האויבים שלו – ופה ושם יש גם גורמים בין-לאומיים שהם נאיביים, וגם גורמים מתוכנו, שלא מבינים את גודל השעה. כאשר אותם מחבלים נאצים, יימח שמם, חדרו לקיבוצים, למושבים וליישובים שלנו ב-7 באוקטובר – –

– – הם אמרו: (אומר בערבית ומתרגם.) הם אמרו: אלה מתנחלים. בעבורם, כולנו זה מתנחלים. לכן, אנחנו צריכים לעמוד על שלנו ולהילחם על זכות הקיום שלנו כאן, בארץ הזו, בארץ ישראל, כמו שעכשיו אנחנו עושים – – –

אני מייד מסיים. כמה שניות, ברשותך.

אנחנו עושים זאת בסבלנות, גם תוך כדי, לצערנו, הקרבה גדולה מאוד, כי אין לנו ברירה. אז, אני אומר שוב: רק מי שמאמין בקיום של ישראל כמדינתו של העם היהודי, אז אהלן וסהלן, מוזמן להיות פה ולעשות איתנו שלום ולחיות עימנו בשלום. אנחנו תמיד נרצה לפתח את המדינה ביחד, ולשמור על המדינה שלנו.

רק מי שמאמין בקיומה של ישראל כמדינת העם היהודי. אבל מי שלא, ויחרחר פה מלחמה – –

– – הוא יקבל מלחמה. זה יהיה או אנחנו או הם – וזה יהיה אנחנו.