תודה, אדוני היושב בראש. חברותיי וחבריי לכנסת, אזרחי ישראל, עלתה לפה חברת הכנסת בן ארי, אבל רבים מאיתנו שואלים היום: איך זה קרה, הדבר הזה? כלומר, איך קרה לנו ששחררנו את מנהל בית החולים, זה שהחזיק, כמו שאמרת, את נועה מרציאנו? איך זה קרה לנו?
את זה אני רוצה לחדד, כלומר, איך זה קרה – – –
אני שואל: בואו נדמיין איך זה קרה לבן אדם שלקח את המנעול, פתח אותו, שחרר את הבחור מהתא. איך זה קרה למי שהסיע אותו? איך זה קרה לנציג המתפ"ש שהכניס אותו לרצועת עזה? איך זה קרה לנו?
ואני חייב לומר – בשנה האחרונה אני בוועדת החוץ והביטחון – שלא הופתעתי. זה אירוע טרגי, נוראי, אבל לא הופתעתי. ולא הופתעתי, כי במשך שנה אני דורש מנציגי צה"ל לממש את החלטת הקבינט: השמדת היכולות לא רק הצבאיות אלא גם השלטוניות של חמאס. ובמאבק סיזיפי שוב ושוב אני מגלה, ואולי השיא היה שבוע שעבר, שנציגי צה"ל ובראשם, ואני אומר את זה בכאב, הפצ"רית, בשבוע שעבר, בהחלטה שאני חושב שאין עליה מחילה – אני לא חושב שאפשר למחול בכלל על החלטה כזאת; באמת, בשיא של עיוות מושגי החליטה הפצ"רית יפעת תומר-ירושלמי שהאנשים שהשתתפו בטבח, באונס וברצח – עד שאנחנו מגיעים, מירב, למנהל בית החולים או למישהו שהיה בפונקציה כזאת, שאני מסכים שהוא לגמרי מנהל בית טרור – אנשים שהשתתפו בטבח, שהיו שותפים לחטיפת ילדים, הם מוגנים מסיכול ממוקד.
למה היא אומרת את זה? מכיוון שהיא נסמכת על הפרוטוקול הראשון של אמנת ז'נבה. היא אומרת, זה בהתאם לדין הבין-לאומי, כמו שהיא אמרה לדיווח העיתונאי שפרסם את זה, לעמית סגל, כמדומני. היא אומרת: אני נסמכת על הדין הבין-לאומי. ומה יש בדין הבין-לאומי? נעזוב שנייה שאת הפרוטוקול הראשון של אמנת ז'נבה ישראל לא אשררה. נניח שאלה מנהגים, ולכן זה קיים. שם עושים הבחנה בין אזרחים לבין לוחמים. בין אזרחים שהיו – במלחמות המודרניות היו צבאות שנלחמו ויש אזרח. ואומרים: אזרח בעת עימות מזוין זוכה להגנה, אלא אם כן הוא לוחם בפועל עכשיו. אבל אם לא, הוא רק אזרח שהשתתף ואחרי זה הפסיק, אז יש לו הגנה.
אבל זה אזרח, אדוני היושב בראש. זה לא עולם המושגים שניצב לפנינו. ברצועת עזה אין אזרחים במובן של האמנות הבין-לאומיות, אין אזרחים כאלה.
משפט אחד. אדם שלוחם למען הג'יהאד, אדם שהצטרף לכוחות הג'יהאד ב-7 באוקטובר, כלומר הצטרף באופן מאורגן, נענה לקריאות האימאמים והצטרף ללוחמים, הוא לא אזרח, הוא לוחם.
אדם שעשה פשעים נגד האנושות – חזקה עליו שהוא לוחם. ולכן, ההגדרות המעוותות הללו שחוזרות שוב ושוב – אני אומר, השיא היה בשבוע שעבר – מלמדות שעוד לא השתחררנו מעולם המושגים הזה. ולכן אנחנו מגיעים למצב שיכול אדם בקצה לפתוח את התא ולשחרר את מנהל בית החולים – –
– – כי כל עולם המושגים שלנו ביחס לאזרחי עזה הוא עולם שגוי ומעוות, ואני מקווה שנתקן.
441 מילים של עמית הלוי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.