תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר מרגי, מה היית אומר לי ולשר מתן כהנא, לשעבר שר הדתות – אם היינו מגיעים למצב כזה, הייתם פה מעלים צעקה – אגב, צעקה צודקת ומוצדקת – שאנחנו נגד החרדים ושאנחנו אנטישמים ואנחנו נוכלים ואנחנו נגד היהדות, אילו אני כיו"ר הוועדה והוא כשר היינו מגיעים למצב שאין רבנים ראשיים. אין.
שתי הידיים של ש"ס על ההגה, מלא מלא: גם שר, גם ממשלה, גם מנכ"ל, כל מה שאתם רוצים, רק תעשו. ואתם נכשלתם. הגעתם למצב שאחרי 102 שנה אין רב ראשי לישראל. זה המצב. אני אגיד לכם יתרה מזאת – בעוד חודשיים מועצת הרבנות הראשית מתפזרת. זאת אומרת שגם מועצת הרבנות לא תהיה אם לא יהיו בחירות.
בטח, בטח. לא, תקשיב, כל הכבוד לך, תודה. זה בדיוק בגלל השמאלנים, יועצים משפטיים, צבא ובג"ץ. זה בדיוק. הם לא אפשרו. הם פשוט לא אפשרו. והממשלה לא ידעה שיש בחירות לרב ראשי, הם פשוט לא שמעו על זה. זה בדיוק המצב – לא ידעו, לא שמעו, לא פעלו, לא תכללו את האירוע. הגענו למצב הזה.
אבל מה אני רוצה להגיד, אדוני היושב-ראש? אנחנו יכולים להתרגל לזה. אתה מבין, זה הסיפור, שעם ישראל עכשיו קם היום – אין רבנים ראשיים, והכול בסדר. ולמרות – אני אגיד לך משהו, מבחינת הסמליות, מבחינת החשיבות, זה סמל סטטוס, זה חשוב. אבל אם הם לא יתעשתו על עצמם בש"ס ולא יפעלו כמו שצריך, אנחנו נסתכל, והציבור הישראלי יגיד: ואללה, לא צריך. השמש זורחת, הכול בסדר, לכל הקהילות יש רב משלהן; כשרות – יש בד"צים; פסקי ההלכה – יש בתי דין פרטיים. הכול בסדר. אז אני פונה פה לשרי הממשלה – – –
אני פונה לשרי הממשלה, לממשלה המופלאה שלנו, לחמשת המופלאים ולכל מי ששם עוזר ותומך: תתעשתו על עצמכם. תסתכלו, בשום דבר אתם לא מצליחים, פשוט ככה. כל דבר שתיגעו – לא מצליחים.
היה אינטרס שלכם, של ש"ס, למנות את הרבנים.
זה שלכם. גם בזה אתם נכשלתם.
אז תתעשתו על עצמכם, תעשו את זה כמו שצריך, ושיהיו למדינת ישראל רבנים ראשיים ומועצת הרבנות. אחרת, כפי שאמרתי, נתרגל – –
– – ונחליט שלא צריך יותר.
סיימתי.
338 מילים של יוליה מלינובסקי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.