עצוב מה שקורה כאן. בכלל, כל יום שעובר, הממשלה הנוכחית יותר ויותר מוכיחה שהיא פועלת מתוך האינטרסים הפוליטיים הצרים ולא למען כלל אזרחי מדינת ישראל. ביומיים האחרונים ראינו כיצד אוזלת היד של הממשלה מתבטאת גם בתחום החינוך. היום אני שמעתי כבר מספר חברי כנסת שהתייחסו למה שקרה.
אתמול בישיבת הממשלה אושר מכתב של העברת 36 מיליון שקלים לרשת מעיין של החינוך החרדי. לפי מה שפורסם בתקשורת, המהלך נעשה בהובלת שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מבלי שעדכן על כך את משרד האוצר. באותו זמן, סטודנטים שלנו שמשרתים במילואים, וחלקם עתידים לצאת לסבב לחימה רביעי בקרוב, עודכנו אתמול שהמענק שהובטח להם בגובה של 11,000 שקלים לא הולך לעבור אליהם. במקום שהכספים יעברו אליהם בצורה ישירה, על כל סטודנט למלא עצמאית טופס ולבקש את ההחזר באופן אקטיבי מקרן הסיוע.
זוהי עוד פארסה מבית ממשלת החורבן, שמאלצת את אלה שנושאים בנטל להתמודד עם עוד הליך ביורוקרטי מיותר. הממשלה אולי הבטיחה לסטודנטים משרתי מילואים כסף, אבל היא לא הבטיחה לקיים. סטודנטים העידו על כך שהם בנו על כסף שהיה אמור להיכנס לחשבון הבנק שלהם ולכן ביצעו החלטות שונות לגבי שכר הלימוד שלהם. אבל מה שקרה ביומיים האחרונים האלה הוא לא רק אכזבה אישית, אלא אכזבה לאומית. בעוד הכספים הקואליציוניים זורמים לחינוך החרדי, המגזר הכללי והסטודנטים המשרתים במילואים נזנחים. זו עדות כואבת לחוסר צדק ולניהול כושל שיש כיום בכספי ציבור.
הגיע הזמן שהממשלה תפעל למען כלל אזרחי ישראל ולא בשביל סקטור פוליטי מסוים. אני קוראת לממשלה לשנות את סדר העדיפויות שלה ולפעול בהגינות ואחריות כלפי כל אזרחי ישראל ובפרט אוכלוסיית הסטודנטים משרתי מילואים שממשיכים לסכן את חייהם למען המדינה ולמען כולנו.
254 מילים של טטיאנה מזרסקי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.