אדוני יושב-ראש הישיבה, חבריי חברי הכנסת, ברשותכם אני מבקשת לקחת אתנחתה קטנה של שלוש דקות מהאירועים הביטחוניים, ולדבר על היום המיוחד הזה שאנחנו נמצאים בו, 1 ביולי 2024. מה כל כך מיוחד ביום הזה? עליית מחירים משוגעת. שימו לב: אסם מעלה מחירים על מגוון רחב של מוצרים ב-7% – פעם שנייה השנה; ליימן שליסל, אחת מיבואניות המזון הגדולות בישראל, מעלה מחירים על מגוון מוצרים בשיעור של עד 10%; מאפיית אנג'ל מעלה גם כן את המחיר של מוצריה שאינם נמצאים בפיקוח – 9%; התחבורה הציבורית מתייקרת היום בשיעור של 5%; הדלק גם כן עלה הלילה והמחיר לליטר בנזין עלה ל-7.56 שקלים. וזאת רק ההתחלה.
ה-OECD ערך השוואה בין מחירי המוצרים במדינות המערב, ותיראו מופתעים – מדינת ישראל נמצאת במקום השני והלא-מכובד במחירי המזון. פשוט יקר לקנות כאן אוכל. מקום שני ביוקר מחירי הלחם והדגנים, 49% מעל הממוצע. רק שווייץ יותר יקרים מאיתנו. שמן – מקום שני בעולם, 36% מעל הממוצע בעולם. מחיר הפירות והירקות גם הוא יקר יותר מהממוצע בקרב מדינות המערב, ב-25%. גבינות, ביצים ובשר – אנחנו משמעותית יקרים יותר, אבל כטבעונית זה פחות מטריד אותי.
אגב, לא רק באוכל אנחנו יקרים. שימו לב, ברכב זכינו במקום הראשון, אנחנו המדינה הכי יקרה לקנות בה רכב מבין מדינת המערב – 52% מעל הממוצע. חבריי חברי הכנסת, אני לא יודעת אם הבנתם, אם אתם מרגישים את זה בכיס, אבל יקר מאוד לחיות כאן. אנשים קורסים תחת הנטל. תוסיפו לזה את המלחמה, את העסקים שנפגעו, את האנשים שנאלצים לשלם בעצמם על מקום מגורים חלופי כי לא פינו אותם, את העלייה בכמות המשפחות שמבקשות סיוע במוצרי מזון – הגעתם לקריסה כלכלית של אנשים.
מי ישים לזה סוף? הבטיחו לנו רפורמה, "מה שטוב לאירופה טוב לישראל". אמרתם 500 תקנים – נותרו 17 תקנים. העיקר את השם המפוצץ כן השארתם. אז בפעם הבאה שאתם הולכים לסופר ונדהמים מהמחירים, תשאלו את עצמכם מה עשיתם כדי לשנות את זה. האם הצבעתם למר כלכלה או למר תקלה? תודה.
309 מילים של יסמין פרידמן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.