תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, היום היה אירוע קצת משונה בוועדת כספים, שאתה, אדוני היושב-ראש היית שותף לו, וגם אתה, חבר הכנסת שירי. היו אמורים להתקיים שני דיונים, דיון אחד על הבעיות של השוכרים והמשכירים ביישובים המפונים בצפון והדיון השני על יוקר המחיה. דווקא באנו מוכנים, עם הרבה אנרגיות ורצון טוב, גם לדון בסוגיות האלה וגם לנסות להגיע לפתרונות, אבל חלק גדול מהקואליציה, כולל יושב-ראש הוועדה, החליטו משום מה להחרים את הדיונים, את הוועדה – להשבית, להחרים, אני לא יודע איך לקרוא לזה – אירוע מאוד מאוד משונה.
אבל אם כבר צריך להשבית או להחרים את הוועדה, זה צריך לקרות מחר, כי מחר הקואליציה תנסה שוב לקדם העברת מאות מיליוני שקלים מהכספים הקואליציוניים הפוליטיים לכל מיני משרדים מומצאים ומיותרים. וכאן באמת, גם צריך להחרים וגם להשבית וגם – – –
אז אני אסביר. הם לא בוצעו. זה נקרא עודפים מחויבים. עודפים מחויבים, לכאורה אנחנו חייבים להעביר אותם, כי החוזים, ההתחייבויות, כבר נחתמו ואין ברירה. אלא שיש ברירה. קודם כול, כל שנה האוצר מקצץ בעודפים מחויבים, זה לא חדש. זה בדרך כלל מסתכם ב-5%, אבל לאור הנסיבות החריגות של המלחמה זה יכול להיות גם יותר. דבר שני, הרי איך נוצרים, אדוני היושב-ראש, עודפים – – –
איך נוצרים עודפים מחויבים? אנחנו אישרנו את התקציב המתוקן ל-2023 ב-14 בדצמבר, שבועיים לפני סוף שנת הכספים. ואז שרים מסוימים – אני לא רוצה לנקוב בשמות – רצו לחתום על התחייבויות כדי להפוך את העודפים לעודפים מחויבים כמעט יש מאין, כמעט באופן מלאכותי, ולכן הם לא בדיוק מחויבים, ואפשר להתמודד עם זה. והכי חשוב, אדוני היושב-ראש, אם רוצים לקצץ בכספים הקואליציוניים ולהעביר את הכסף לאנשים שבאמת צריכים אותו היום, אז אפשר לשלם את העודפים המחויבים על חשבון התקציב השוטף של 2024, ועל ידי כך לקצץ. כלומר, אם רוצים אז יש פתרונות. זה לא מחויב המציאות. זה אולי עודפים מחויבים באופן טכני, אבל הם בטח לא מחויבי המציאות.
אז אני קורא לכם, לחברי הקואליציה, אם מחר אתם רוצים להשבית את ישיבת ועדת הכספים – אני בעד. אתם רוצים להחרים – אני בעד. אתם רוצים להתנגד – אני בעד. תודה רבה.
338 מילים של ולדימיר בליאק. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.