דילוג לתוכן
כנסת לכולם
הכנסת ה־25 · ישיבה 186 · 1 ביולי 2024

הצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון מס' 29) (פריסת תשלום בעד חוב שטרם חלף המועד לתשלומו), התשפ"ד–2024

יבגני סובה · ישראל ביתנו

איזו שאלת קיטבג, למה.

היו"ר משה סולומון: חשוב לנאור שירי לקבל תשובה כזאת.

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בשעה האחרונה מתפרסמת ידיעה דרמטית בעיתון הגרמני המכובד בילד, ולפי הידיעה נקבע תאריך לכניסה קרקעית ולמבצע קרקעי ישראלי בדרום לבנון אם חיזבאללה לא יפסיק את ההפגזות של שטח ישראל. הידיעה הזאת מסתמכת על מקורות ישראליים ודיפלומטיים, ואני תוהה למה אותם מקורות לא סיפרו ולא יספרו לאזרחי ישראל שכבר שמונה וחצי חודשים נמצאים מחוץ לבתים שלהם מתי הם יחזרו הביתה. אותם מקורות יודעים לעדכן את העיתון הגרמני בילד, אבל מפחדים להסתכל בעיניים של התושבים.

יום ראשון, אתמול למעשה, היינו, ועדת חוץ וביטחון והוועדה לביקורת המדינה, במועצה אזורית מטה אשר. שם קיבלנו תמונה, זה לא סודי, כמה טילים נפלו – למעלה מ-1,000 טילים, 638 נ"טים נגד ישראל. יש לנו 27 אנשים הרוגים, מתוכם 17 חיילים, 221 פצועים.

ואז אני שואל שאלה בחזרה לידיעה בבילד: אולי גם מי שמדליף, או מי שמתדרך את העיתונאים הגרמנים, גם ישאל כמה שאלות? האם אנחנו, אנחנו כמדינה, יודעים מהם היעדים של המבצע? איך יתחיל, איך יסתיים? האם אותם מקורות בדקו למשל את מלאי החימושים? האם אותם מקורות שמתדרכים את העיתון בילד בדקו את כשירות החיילים? האם הם בכלל בדקו את המוטיבציה של החיילים אחרי שהחיילים 200 ומשהו יום בעזה? כל השאלות האלה נשארות ריקות, ללא תשובות, העיקר יש תאריך למבצע. טוב שבעיתון הזה גם לא כתבו שעה מדויקת וגם יעדי חיזבאללה שישראל הולכת להפציץ.

אני חושב שהיום בצפון המצב הוא בלתי אפשרי, וכל ראשי היישובים בצפון, בקו העימות, יכולים להעיד שהמצב הגיע לרמה כזאת שאין אמון במדינה. יושבים אנשים שם, שמטעמי ציונות במשך עשרות שנים מגדלים שם ילדים, מחזיקים שם נכסים ועסקים וחקלאות ותעשייה, מסתכלים לחברי הכנסת שבאו לבקר אותם בעיניים ואומרים: אין לנו אמון במדינת ישראל. זאת תעודת עניות לממשלת ישראל. הממשלה הזאת – לא הממשלה הקודמת – הממשלה הזאת הפקירה את הצפון, ואין לכם, לממשלה הזאת, תשובה לתושבי ישראל, ואין לכם בושה. איבדתם בושה. לפחות תסתכלו על זה לפני שמישהו מכם מתדרך את העיתון הגרמני בילד. תודה רבה.

311 מילים של יבגני סובה. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.