קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אתמול בשעות הערב צפיתי בטלוויזיה וראיתי נער בשם שחר שהגיע להפגין ולחגוג את מסיבת הגיוס שלו סמוך לביתו של יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון חבר הכנסת יולי אדלשטיין. הוא הגיע ביחד עם חבריו למכינה, מכינת אדרת. בכתבה הוא סיפר שזו זכות להתגייס, זו אחריות לגורל העם ומצווה לשרת את המדינה.
יצאתי לפגוש את שחר ועשרות החברים שלו מהמכינה, לחזק את רוחם. שחר סיפר לי שיש הרבה מחלוקות בעם ישראל, אבל כרגע צו השעה הוא להניח בצד את המחלוקות, להתגבר ולהכיר בזכות להיכנס מתחת לאלונקה. אומנם הרבה מדברים על הגיוס לצבא כשוויון בנטל, אבל בעיני שחר והחברים שלו זו זכות להתגייס לצה"ל. המכינות הצבאיות שהגיעו להפגין הן מעורבות, הן מימין ומשמאל, דתיים וחילונים. המשותף לכולם – הם רוצים להילחם על עתיד משותף ביחד. שחר רואה את השיח בבית הזה. הוא רואה את האילוצים הפוליטיים, והוא לא מבין איך בזמן מלחמה פוטרים אלפי צעירים בגילו בזמן שמאריכים את שירות המילואים, מאריכים את השירות הסדיר ופשוט מבצעים איפה ואיפה בין האזרחים.
צה"ל הוא צבא העם. שחר וחבריו למכינה מוכנים להגן על המדינה בכל מחיר ובפני כל איום, אבל הם מבקשים מהאחים החרדים שלנו להתייצב לצידם. זה לא עניין פוליטי. צה"ל הוא לא פוליטי – יש לנו רק צבא אחד, צבא העם. הגיע הזמן שכולם יתגייסו. אני מבקש מסיעות הבית להקשיב לשחר וחבריו. אלה דברים שהם כתבו אתמול בערב כשנפגשנו על שפת המדרכה בהרצליה בזמן שהוא עשה את התספורת שלו לקראת הגיוס, על הרצפה. תודה רבה.
235 מילים של ירון לוי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.