קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להציע לכל חבריי לא לדבר בהקשר לשכול בנושאים פוליטיים, לא מהצד הזה ולא מהצד הזה. כל חייל שנופל הוא עולם ומלואו, ואנחנו לא יודעים לאיזה מחנה הוא היה שייך, אנחנו גם לא יודעים מה הוא הצביע בבחירות, ובטח ובטח אנחנו לא צריכים גם להשתמש בשכול ובטרגדיה הנוראית שאנחנו מאבדים חיילים על מנת לבוא – להשתמש בזה לצורך ניגוח פוליטי. לצערי אנחנו מאבדים כל יום חיילים, ולכן אני מציע לחבריי לא לדבר בהקשר של ניגוח פוליטי או ביקורת פוליטית כאשר אנחנו מדברים על חיילים נופלים.
אני חייב להגיד, אדוני היושב-ראש – ידידי חבר הכנסת אבי מעוז, דיברת כרגע על הסתה, אני מזמין אותך לעמוד שלי ברשתות החברתיות, גם בפייסבוק, גם בטוויטר. אם בשלושת החודשים הראשונים של המלחמה היה אפשר לדבר על הביחד, יחד ננצח, ואתה יודע מה, אני אהיה לארג' איתך, חמישה חודשים, היום כאילו לא קרה 7 באוקטובר, כאילו לא עברנו את הטרגדיה הנוראית. מדברים על הסתה על רקע גזעני, על רקע מוצא, עזוב שכותבים לי "תחזור לרוסיה", נמאס לי כבר להסביר שאין לי שום קשר לרוסיה, שבכלל נולדתי באוקראינה ואני 28 שנה בארץ, זה פחות מעניין אותי.
בדיוק. תעמוד בתור. עזוב, אתה יודע, אני פוליטיקאי, אני לא אזרח שנעלב, אני לא צריך להיעלב מזה, אני רק אומר לך שההסתה שמתחוללת ברשת בחודשים האחרונים, זו הסכנה שהמדינה תיחרב.
כשאני מדבר איתך על הסתה, זה לא אחד שקם בבוקר והתחשק לו לכתוב. אני מדבר איתך, אבי, על מכונה משומנת של הסתה, שלא נותנת את הטון – היא מכוונת את ההסתה, גם כשאתה משמיע ביקורת לגיטימית, מבחינה פוליטית זה לגיטימי לגמרי, וגם כשאנחנו משמיעים דברים קשים, עדיין אנחנו, אני חושב, וחבריי יתמכו בי, אנחנו אופוזיציה ממלכתית. אני מזכיר לך מה האופוזיציה בכנסת הקודמת עשתה לנו כשאנחנו ניסינו להעביר והעברנו חוקים שהממשלה הקודמת קודמת, הפריטטית, השאירה לנו. להזכיר לכם מה אמרה חברת הכנסת מירי רגב עם כאבי הבטן? היום אני חושב בצניעות שאנחנו באמת מתנהגים בצורה הכי ראויה מבחינה אופוזיציונית, אבל לצערי אני רואה שקבוצות שלמות של אנשים שמסיתים ומסיתים ואומרים פוגעים, הם אלה שבסוף יחרבו את הבית. אני לא יכול להצביע ממי זה בא, אני לא יכול להצביע אם יש מישהו שמכוון.
אני כבר מסיים, משפט אחד. אני יכול להגיד לך שיש אנשים מאוד מוכרים, שאפילו נמצאים מחוץ לגבולות המדינה, שמסיתים, אז בוא, כולנו יודעים על מי אני מדבר.
אני רק אגיד משפט אחד, אדוני: אתה דיברת על המגזרים שבהם נפלו, ואני מסכים איתך לגמרי, אבי, באמת מסכים. אני רוצה להגיד לך שבמלחמה הזאת הציבור של העולים מכל המדינות שילם את המחיר הכי יקר, שילם את המחיר הכי נוראי, על הגנת המדינה שהחיילים לא נולדו בה אפילו. הם עלו לארץ – חלקם גדלו – יש כאלה שכבר נולדו לדור של העולים. וכשאני שומע הסתה באחד הערוצים, ואני לא רוצה אפילו לנקוב בשם של הערוץ, שאומרים: גויים, גויים, גויים – אני חושב, ואני מציע שאותם אנשים שסופרים את הדם היהודי ילכו למשפחות השכולות, ישבו איתן, וישמעו את הסיפור עד כמה האנשים האלה, ה"גויים", אהבו את המדינה והקריבו את החיים שלהם למען המדינה.
494 מילים של יבגני סובה. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.