קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
חוק הרבנות הוא חוק גרוע ביותר. עכשיו, זה לא שכל החוכמה נמצאת בידיים שלי או אצלכם, לא. למה זה חוק גרוע לשיטתי? כי לשיטתי מינוי רבנים צריך להישאר בידיים של ראשי הרשויות, מהסיבה הפשוטה שהם מתחלפים והם דואגים לבוחרים, הם יודעים מה הבוחרים רוצים, וזו אינטראקציה אחרת. ראשי הרשויות אחראים גם על התקציבים, על מספר התקנים, ולכן לא צריך לדון בזה. לא יכול להיות מצב שאנחנו עכשיו נחליף, ונעביר את הסמכות לשר הדתות.
אם אני אומרת את הדברים הללו, אני אומרת זה בזהירות הראויה. אני שואלת בעניין הזה את ש"ס, תגידו לי, חבריי מש"ס: מה קורה פה? באמת. בואו נשים את הדברים על השולחן. זה חוק שיש לכם עניין בו? יש לכם עניין בו. זה בסדר וזה גם לגיטימי; אתם דואגים לאוכלוסייה מסוימת, זה בסדר וזה לגיטימי, אבל אל תכפו אותו עלינו, בזמן לחימה ובזמן שחוק הגיוס הקשה מאוד, המורכב מאוד, עומד לפתחנו כולנו, ואנחנו אמורים להשקיע כל מרץ וזמן ושום שכל שיש לנו, להביא את חוק הגיוס לכדי הסכמה מכבדת לכלל האוכלוסייה. אז עכשיו אתם מביאים את חוק הרבנות? זו הצעת חוק פרטית, לא חלה עליה משמעת קואליציונית, בכל הכבוד, וזה לא חלק מההסכם הקואליציוני. זאת הצעת חוק פרטית. עכשיו אתם עושים לנו מחטף ואתם לא מוכנים לדחות את זה? לנהל איתנו דיון – מה כן, מה לא, לשמוע רשויות מקומיות?
לא, אני לא כמו האופוזיציה, שאומרת שזה בהכרח שחיתות או בהכרח ג'ובים. יש בזה עניין של ג'ובים, ולא כל ג'וב הוא מילה גסה. אבל בואו ננהל על זה דיונים; לא, קריאה ראשונה וניפגש בשנייה והשלישית. די כבר, מספיק.
אני אומרת לכם, בוועדת החוקה אני, משה סעדה וקרויזר מעוצמה יהודית הודענו שנצביע נגד. נכון, ניסו בכל דרך לשכנע אותי, וגם כמעט השתכנעתי לשלוח מישהו מטעמי, כי אני לא מסוגלת להצביע בעד, אז אמרו שישלחו מישהו מטעמי. אבל זה לא מספיק, כי זה לא הבית הפרטי שלי. לא, יש חברי ליכוד ששייכים לציונות הדתית, ויש חברי הליכוד שהם ראשי רשויות והם לא רוצים שמי שיחליט יהיה שר הדתות מש"ס. זו זכותם, וחובתנו לכבד את זה.
אז צר לי מאוד להודיע לשר מלכיאלי ולדרעי – יצאתי החוצה ואמרתי למלכיאלי: תוריד את זה מסדר-היום, תדחה קצת ונדבר. לא, אני לא מוריד את זה. אז אני אומרת לו, אני, סעדה וקרויזר נצביע נגד. זה יוריד את החוק. זאת הצעה חוק פרטית, זו לא הצעת חוק ממשלתית, תוריד את זה. אני לא מוריד את זה. יהיה מחיר, אתם תשלמו מחיר.
תגיד לי, אדוני, ותגידו לי רבותיי מש"ס, תגידו לי, אתם תפילו ממשלה ותסתכלו לחיילים שלי ולמתים שלי ולהורים שלהם בעיניים בגלל חוק הרבנות? תתביישו לכם. אתם, בגלל חוק הרבנות תפילו ממשלה? מי אתם שתפילו ממשלה? איפה התעוזה שלכם, כשאנחנו בשדה הקרב? אנחנו במלחמה, בחזיתות רבות ושונות, וקוברים את מתינו – אתם תפילו ממשלה? יש עליכם הרבה לחצים, אני יודעת. יש לכם הרבה הצעות, וקוראים לכם ומחכים שתפילו את הממשלה. מי מעז להפיל ממשלה בזמן מלחמה? על חוק הרבנות?
אז הינה, קבלו, הצעתי בכבוד: הורידו את זה מסדר-היום, דחו את זה ודברו איתנו. אני רוצה לראות במה מדובר, אני רוצה לדבר עם הקהילה הציונות הדתית, אני רוצה לדבר עם קבוצות חברתיות שונות ומגוונות בהקשר לחוק הזה. לא הסכמתם, הר כגיגית אתם כופים עליי. אתם רוצים שאני אגיד לכם מה אני חושבת? כן, זה קשור למינוי רבנים ראשיים, זה קשור לכל מיני הבטחות. אבל אני לא אומרת את זה בפה מלא, אני נותנת לכם הזדמנות לדחות. לא דחיתם, אז דעו לכם, אני ומשה סעדה וקרויזר מעוצמה מחר בוועדת החוקה נצביע נגד הצעת החוק הפרטית הזו, וההצעה הזו תיפול.
רגע, אני לא עושה את זה בשביל ח"ח מהאופוזיציה. זה לא מעניין אותי. אני עושה מה שנכון לעם ישראל, ומותר לכם גם, לא פעם ולא פעמיים. ואני עושה את זה לא כי אני צריכה שמישהו יחבב או לא יחבב אותי. זה לא מעניין אותי. מעניין אותי שחוק שמצוי במחלוקת חברתית-דתית, שגם הקבוצה של כיפה סרוגה נמצאת בתוכו, שגם לה אנחנו מחויבים – אנחנו לא מחויבים רק לקבוצה אחת, ועם כל הכבוד, אני לא ת"פ של ש"ס. אל תכפו עליי ואל תאיימו עליי בהפלת ממשלה.
אם אתם תעזו לדמיין ולמצמץ על הפלת ממשלה בזמן מלחמה בגלל חוק הרבנות, גם, חוק הרבנות לא יעבור אבל אתם תצטרכו לתת דין וחשבון לחיילינו וללוחמינו.
676 מילים של טלי גוטליב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.