קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. קודם, חבריי חברי הכנסת שהיו פה, בתשובתו להצעת האי-אמון של סיעת – האמת שאני כבר לא זוכר איזה, אבל גדעון סער – ביקש השר דודי אמסלם: אם אנחנו רואים עוולות אז למה אנחנו לא מדברים עם השרים? הוא אמר: נסעת לצפון; אמר לו חבר הכנסת סער: הייתי במטולה, אין כיבוי. אז הוא אומר לו: מה? אם אין כיבוי, תרים טלפון, נטפל בזה. תביא לי דוח. אשכרה דודי אמסלם אמר לחבר כנסת: תביא לי דוח על מה שלא טוב בצפון כדי שנדע לטפל בזה. שמעת, אדוני היושב-ראש? לפה כנסת ישראל וממשלת ישראל הביאה אותנו. אשכרה הם לא יודעים מה צריך לעשות. שמונה חודשים, והם צריכים מסיורים של חברי הכנסת להביא דוח, ואז, אולי, יטפלו בזה. אז אמרתי: טוב, נזרום על זה. אז אם דודי אמסלם מקשיב, תראה כמה אנחנו קואופרטיביים וכמה אנחנו כולנו ביחד ננצח, כמו שאתה אוהב לומר, ואז לירוק עלינו אש. אז גם אני הייתי בצפון, במקרה גם במטולה, ביום שישי. והדבר הראשון שראיתי בקריית שמונה הוא שאין רכבת בין קריית שמונה לאילת. זה משהו שהבטחתם כבר החל ב-2009, אבל סבבה. ניכר בקריית שמונה ובמטולה שהעיר והמושבה הזו הן לא יהלומים. זה ניכר בתשתיות, זה ניכר בתשומת הלב, זה ניכר באבטלה, זה ניכר בהזנחה, זה ניכר בכול – בהפקרה הפושעת.
חדר מיון קדמי, ובכלל שירותי רפואה בצפון, לא קיימים. אז הינה, אני אומר לך, מר פריפריה, שתמיד צועק על הקיבוצים והאשכנזים ושעונים ומה לא, גם זה לא קיים. אין כמעט מטר שהוא לא שרוף. אנשים יושבים ואין כיבוי אש; אין תיקוני תשתית; אין מרכולים פתוחים; אין להם שום דבר. אנשים שיושבים שם ביישובים שלא מפונים – אין להם שום שירות בסיסי. אנחנו במרכז מקבלים והם לא זכאים.
אני רוצה לבשר לך, השר אמסלם, שיש ילדים בגני ילדים שלומדים במקלט תת-קרקעי בלי אסלות, עם 20 מטר מרובע, והם לא זכאים אפילו לצאת לסיבוב. אני רוצה לבשר לך גם שהמשרד לשירותי דת המהולל, שעסוק מאוד בחוק הרבנים, ב-1,000 רבני שכונות, מחייב את מטולה וקריית שמונה במיליוני שקלים למועצה הדתית, ביישובים שפונו. אבל את זה שמונה חודשים לא היה לכם זמן לעשות. מה שנורא חשוב לכם לטפל בו היום, זה חוק הרבנים. זה מאוד מאוד מאוד חשוב.
אני רוצה לבשר – אנצל את זה ששר הספורט נמצא פה לבשר לך, שר הספורט: האם ידעת שהמשטרה – אני יודע שאתה מדבר עכשיו עם שר העבודה, אבל אם יש לכם שנייה, אדוני השר מיקי זוהר, אם יש לך שנייה רק להקשיב, כי אני לא שמעתי התבטאות שלך בנושא. סליחה שאני מפריע, האם ידעת שמשטרת ישראל מונעת כניסה מאוהדי כדורגל על בסיס חולצות שהם לובשים? אתה שמעת אתמול מה – ואני אוהד מכבי תל אביב – עברו אוהדי הפועל תל אביב בכניסה למשחק? תגיד, זה נשמע לך? באמת, בשיא הכנות.
בן גביר, כן. חולצה שכתוב עליה: פאק בן גביר.
אני מדבר על החולצה. אני מדבר על החולצה. משטרת ישראל מונעת כניסה מאוהד שלובש חולצה עם "פאק בן גביר". תגידו, באיזו מדינה אנחנו חיים? באיזו מדינה? איזה שוטר, על בסיס איזה בסיס חוקי הוא מונע ממנו כניסה? וצרצרים. אף אחד לא דיבר, גברת דמוקרטיה, טלי גוטליב. עמית הלוי, דמוקרטיה, אפלטון, סוקרטס, המדינה זה אני. מה זה הדבר הזה? המדינה זה לא אתם. תתביישו לאיזה מדינה הבאתם אותנו. ושוב פעם שר הספורט, גם כשאמרתי לך את זה פה, מילה אתה לא מוציא בנושא. מילה. גינוי. אוהדי כדורגל לא נכנסים.
על מה אני מדבר? על זה שמונעים כניסה מאוהדי כדורגל בגלל חולצות שלא מוצאות חן בעיניכם. זו הדמוקרטיה שלכם.
577 מילים של נאור שירי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.