קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, התכנסה קואליציית המחדל וחשבה: איזו מטרה שערורייתית כדאי לדחוף באמצע בין חוק ההשתמטות לבין החוק להכבדת הנטל על הישראלים שמשרתים בפועל? שברו את הראש, חשבו והכריעו: נלך בכל הכוח על חוק הג'ובים, הידוע גם בכינויו חוק הרבנים – חוק, שימו לב, שיוצר תעסוקה למאות מקורבים בעלות של עשרות מיליוני שקלים בשנה; חוק שיאפשר כהונת רב כמעט ללא מגבלת זמן וללא קדנציות; חוק שמאפשר לרבנים מקומיים לקבל את המינוי גם אם הם בכלל לא גרים במקום שאליו הם מונו; ועכשיו, שימו לב, תיראו מופתעים – חוק שלפיו יהיה ניתן למנות רבנים גם בזמן ממשלת מעבר. זאת אומרת, הם רואים בחירות בדרך, אז הם דואגים שהם יוכלו למנות גם תוך כדי בחירות.
כמו גנבים בלילה שעושים כמיטב יכולתם לרוקן את הכספת לפני עלות השחר, ככה אתם מתנהגים. ככה קואליציית 7 באוקטובר ממהרת להעביר את חוק הג'ובים הזה לפני שיוכרזו בחירות. זה לא עשה לך רב, זה עשה לך מקורב. הדבר האחרון, אבל האחרון, שמדינת ישראל צריכה כרגע זה סידור עבודה לחברים של אריה דרעי ושל שמחה רוטמן, שעומדים מאחורי הצעת החוק הרעה הזאת. הדבר האחרון שאנחנו צריכים לעשות עכשיו עם הכסף הציבורי זה להוציא את זה על תקנים חדשים לרבני שכונות.
כמה, כמה עוד רעות חולות אתם מצפים מאיתנו לבלוע? הצפון בוער, חיילם נופלים בעזה, עשרות אלפי ישראלים מפונים מביתם כבר חודשים רבים, 120 חטופים וחטופות עדיין בעזה, ומה הקואליציה הזו עושה? להעמיס עוד על חיילי המילואים, לתת פטור גורף ל-160,000 תלמידי ישיבות ואברכים ועכשיו גם לסדר מאות ג'ובים לחברים ולמקורבים שלהם. התחושה היא שהופקרנו על מלא. עם הממשלה הזו, עם הצוות הזה, אי-אפשר לנצח. חייבים להחליף אותם עכשיו.
262 מילים של מירב כהן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.