קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני מצטערת, אני טיפה מצוננת וקצת קשה לי לדבר, אז תשמור על הזכויות שלי.
תשמור על הזכויות שלי. אדוני השר, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני כמה שבועות נאמה פה חברת כנסת אחת, הייתי אפילו אומרת, לא נאמה אלא שרה פה שיר "לה לה לה, לה לה לה, לא יקרה", מישהו זוכר מי זה היה? טלי גוטליב לפני כמה שבועות פה עשתה הצגה יפה עם השיר "השפן הקטן", שדווקא תפס מאוד חזק, "לה לה לה, לא יקרה", אז זה קורה.
אתמול חברת הכנסת גוטליב, בקבוצה של ועדת החוקה, בטררם גדול הכריזה שהיא לא תצביע בעד החוק השערורייתי הזה, חוק מינוי הרבנים, חוק הג'ובים. ומה קרה, "לה לה לה, לא יקרה"? קורה, וקרה.
עכשיו פורסם שבהסכמתה מחר מחליפים אותה בוועדה בהצבעה בח"כ אחר של הליכוד, אז דיבורים לחוד, מעשים לחוד. מאוד יפה. אותו דבר קרה עם חוק ההשתמטות, שהיה טררם גדול כשהגברת הכריזה בקול רם שהיא לא תצביע בעד החוק השערורייתי הזה, שזה בעצם חוק ההשתמטות, שפוטר חצי מהעם משירות לטובת המדינה, ומה קרה בסוף? לה לה לה, קרה ועוד איך קרה.
אז יש לי המלצה לכל חברי הכנסת, ויכול להיות שבשביל זה צריך ניסיון פרלמנטרי. אגב, זה לא קשור לח"כים ולא לניסיון פרלמנטרי, זה קשור לחינוך, לעמוד שדרה וגם כן למשהו שמלמדים מהבית: אל תדברו על משהו שאתם לא מתכוונים לעשות, ותעשו מה שאתם מתכוונים. תפסיקו עם דיבורי הסרק האלה ועם האיומים האלה. תהיו אמיתיים עם עצמכם. לא מסוגלים, יש לכם לחצים, זה יותר גדול מכם, אז אל תפתחו פה. פשוט אל תפתחו פה ותהיו ממושמעים כמו חיילים. ואם כבר פתחתם את הפה ועשיתם את הטררם הזה, ולה לה לה, לא יקרה, השפן הקטן, אז תדעו לעמוד מאחורי זה ואל תעשו צחוק – לא מעצמכם, לא מהכנסת ולא מהציבור. כי מאוד קל לעמוד פה ולצרוח ולעשות הכרזות מפה ועד הודעה חדשה, אבל בסוף יש מבחן תוצאה, ומבחן התוצאה זה בהצבעה. אז אם אתם שפנים, שפנים קטנים, אז אל תפתחו את הפה ותשבו בשקט. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
324 מילים של יוליה מלינובסקי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.