קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, אזרחי ישראל. "על כן נקווה לך ה' אלוקינו", אנחנו מתפללים בכל יום בתפילת עלינו לשבח. "על כן נקווה לך לראות מהרה בתפארת עוזך" וכו'. "לתקן עולם במלכות שדי", זה החזון היהודי. זו השאיפה הנשגבת של המסורת שלנו: תיקון העולם. בשביל זה אנחנו קמים בבוקר, כבר יותר מ-3,500 שנה, מאז שאברהם אבינו ניתץ את הפסילים עד החיילים שלנו שנלחמים עכשיו בפאתי רפיח או בלב ג'נין. מנוח שתיקן את המחרשה כדי שנעבד את האדמה ונוציא לחם מן הארץ ועד מהנדסי המזון של הטכניון ומכון ויצמן שעמלים על המזון העתידי של האנושות.
תיקון. במילה אחת, תיקון. מול כל חיסרון כנגד כל עוול הציבה התרבות היהודית את התיקון, השאיפה לתיקון והעמל למימושו. בשביל לתקן, צריך לדעת מה מקולקל. איך אמר פה לא מזמן חבר הכנסת בני גנץ? מה שעובד טוב, לא צריך לתקן. אבל אם זה לא עובד טוב – נכון, חבר הכנסת כץ? אם זה לא עובד טוב, אז צריך לחקור, לבדוק, להכיר ולרדת לשורש הקלקול, לעשות דיאגנוזה ולתקן.
ב-7 באוקטובר הסתבר, איך אומרים? כמה דברים לא עבדו טוב. אפשר לומר, בעצם, לא עבדו בכלל. מצאנו את עצמנו מול הכישלון, אולי הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל, עם 1,500 הרוגים, עם אלפי פצועים, עם מיליוני אזרחים שחוששים לעתידם. ואני שואל אתכם, אדוני היושב בראש, חברותיי וחבריי לכנסת: צריך יותר מזה כדי לבדוק את הכשלים? כדי לתקן?
עכשיו תשמע. במדינת ישראל יש גוף אחד. אני מדבר על הבדיקה – –
– – הבדיקה והחקירה. יש גוף אחד במדינת ישראל, על פי חוק, שאחראי על ביקורת בלתי תלויה, נקייה מחשש וממורא. יש חוק כזה. הוא נקרא חוק מבקר המדינה. לא נלאה אתכם פה בחוק, אבל יש בו המון תנאים לאפשר – –
– – חקירה בלתי תלויה, עניינית של מערכות המדינה.
והינה בא המבקר והוא רוצה לעשות את תפקידו: לבדוק את המערכת השלטונית – צה"ל, זאת שכשלה כישלון חמור ב-7 באוקטובר. ומאז מתחילה סאגה שעוד לא נגמרה. קשה להאמין שזה קורה במדינה חופשית ודמוקרטית כמו שלנו.
עכשיו תקשיבו איך זה קורה, אזרחי ישראל. קודם כול, הרמטכ"ל הרצי הלוי, מנהל בעצמו ועדת חקירה, הרצי הלוי, לכל דבר ועניין. זה עצמו דבר הזוי וזה שזה עובר כאן מתחת לרדאר, מה שנקרא, שהגוף הנחקר הוא החוקר, זה דבר בלתי מתקבל על הדעת. הוא מודיע למבקר המדינה שהוא לא יכול לחקור את צה"ל.
לא יכול לחקור. למה לא יכול לחקור? אומר הרמטכ"ל, אני מצטט לך, בועז: ברור לי כי הטיית הקשב לביקורת בעת הזו תפגע באופן חמור וממשי במאמצי המלחמה. הוא מנהל ועדת חקירה, הרמטכ"ל, עם צוותים חבל על הזמן, עם משפטנים – תשאלו את החברים שלכם הקצינים. מה לא קורה שם בוועדת החקירה הזאת? אבל מבקר המדינה לא יכול לחקור.
שתיים, המבקרת הציעה לו ביקורת מדורגת. איך אומרים? התעקש למלא את תפקידו. לזה הוא מצא זמן, הרמטכ"ל, להגיש עתירה לבג"ץ, למנוע ממבקר המדינה.
טוב, בהתחלה, מערכה ראשונה, השופטת אמרה, אני לא נענית לסעד ביניים. צה"ל לא אמר נואש, ודרש עוד דיון על עצם הבדיקה. לדיון הזה, לא תאמינו – עוד דקה, ברשותך – הצטרפו לעמדת הרמטכ"ל, כן, בועז? הגוף שאמור להיות הנחקר והמבוקר – – –
רגע. שים לב, כל החברים שלך ושל גלעד – היועצת המשפטית, תנועת אומץ, התנועה לאיכות השלטון – כל אלה שצווחו כאן – – –
צווחו כאן תחת כל עץ רענן שהפרקליטות חייבת לחקור.
אפשר לעניין אותך – יש עוד בעיות במדינת ישראל אבל מבקר המדינה לא יכול לחקור?
אני מסיים. – – תנועת אומץ. אתה מכיר את התנועה לאיכות השלטון? כמה היא צווחה כאן.
הם יזמו את הפנייה לבג"ץ למנוע חקירה, למנוע ביקורת, למנוע שקיפות. יש דבר כזה בעולם? יש מציאות כזאת?
רגע, לא גמרנו. מי עוד הצטרף אליהם? 89 לשעברים, בכירים במערכת הביטחון. אלה שהשתוללו כאן, אמרו: זה סוף המדינה אם לא יחקרו את הצוללות, למרות שהצוללות נחקרו.
הייתה חקירת משטרה, היה בית משפט. לא הספיק להם, אמרו שצריך חקירה בלתי תלויה. הם – – –
רגע, רגע, אחרון חביב. אותה שופטת כנפי שטייניץ, אותה שופטת כנפי שטיייניץ, שבמערכה הראשונה אמרה: לא, אמרה: לא, לא, לא, לא. נתנה אתמול צו שאי-אפשר לחקור את עבודת צה"ל. למה? זה הדובדבן במאפליה הזאת.
משפט אחרון. אזרחי ישראל, תקשיבו אתם לפחות. זה הדובדבן במאפליה הזאת. למה? על מה היא הסתמכה כשהיא אמרה?
אני מסכם. היא הסתמכה על חוות דעת ביטחוניות, שמי הגיש לה? זה פשוט לא ייאמן הדבר הזה – הגוף הנחקר. צה"ל ושירות הביטחון מגישים לה חוות דעת סודיות – –
– – לא מראים את זה למבקר המדינה, למרות שעל פי חוק הוא יכול לראות את זה ויש לו סיווג יותר גדול מהשופטת. לא מראים לו את זה, ועל בסיס חוות דעת של הגוף הנחקר היא אומרת שלא תהיה חקירה. איפה אנחנו חיים? ואתה שותק, גלעד קריב.
זה שפל נוראי. במקרה של צה"ל זה שפל מסוכן, וזה מעילה בדבר העיקרי של העם היהודי ושלנו כבני אדם וזה התיקון.
אנחנו כבחרי הציבור חייבים לתקן ואנחנו נתקן, בעזרת השם. תודה.
807 מילים של עמית הלוי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.