חזית המלחמה בצפון והמחירים חסרי התקדים לאזרחים

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני ראש הממשלה, למה אתה עדיין ראש הממשלה?

באיזה עולם ראש ממשלה שאחראי לאסון הגדול ביותר שקרה לעם היהודי מאז השואה הוא עדיין ראש הממשלה? באיזה עולם אתה לא עולה לדוכן הזה, מבקש סליחה מעם ישראל, מבקש סליחה והולך הביתה?

1,500 הרוגים ונרצחים. אתה לא יכול להישאר ראש ממשלה. בשבוע שעבר עמדנו בכיכר החטופים, דיברנו על 131 חטופים; השבוע עמדנו בכיכר החטופים וכבר דיברנו על 125 חטופים.

אתה לא יכול להישאר ראש הממשלה. ילדות נאנסות כל יום. קשישים מתים במנהרות. זה באחריותך, זה על ראשך. לא החזרת אותם הביתה. אתה לא יכול להישאר ראש הממשלה.

היית ראש הממשלה כשחנן יבלונקה נפל בשבי, כשלירי אלבג נחטפה, כשמתן צנגאוקר נלקח אל מתחת לאדמה. אז אתה לא יכול להישאר בתפקיד, כי לא מילאת את תפקידך באמונה; כי כשלת ונכשלת ואתה לא לגיטימי, והממשלה הזו לא לגיטימית, ואתה ראש ממשלה לא לגיטימי.

כל הצפון הישראלי מפונה. חבל הארץ היפה ביותר, הפורח ביותר, נטוש, מצולק, הרוס. הייתי בכפר גלעדי הנטוש. עמדתי על מרפסת עם מפקד כיתת הכוננות שם, רן שביט. רק הם נשארו שם. לפני שלושה שבועות הבן שלו נהרג בעזה. כל סיפורה של מדינת ישראל במשפחה אחת. אני לא שואל אותך אם הרמת אליו טלפון; אנחנו יודעים את התשובה.

נכשלת מולו, נכשלת מול בנו. פינית אותם מביתם ואין להם תאריך חזרה. ב-1 בספטמבר מתחילה שנת לימודים. הם לא יודעים איפה לרשום את הילדים. גם בגלל זה אתה לא יכול להישאר ראש ממשלה. אנשי מילואים עושים 150 יום, 170 יום, 180 יום, מסכנים את חייהם, מאבדים את חייהם, נהרגים, נפצעים, העסקים שלהם נהרסים, ואתה עסוק בלילות בניסיונות להנדס לחרדים חוק גיוס. צה"ל אומר לך שהוא מוכרח אותם. זו כבר לא שאלה פוליטית, זו שאלה מבצעית וזו שאלה ביטחונית. החרדים צריכים להתגייס מפני שאין לנו מספיק גדודים ואין לנו מספיק חטיבות, ואתה עסוק בתרגילים ותעלולים פוליטיים כדי לשחרר אותם. אז אתה לא יכול להיות ראש ממשלה.

מעמד הביניים הישראלי מתרסק. מלחמה על ראשם, הכלכלה על ראשם. הם ישראלים טובים, מעמד הביניים הישראלי. הם אלה שבמילואים, הם אלה שסופגים את המפולת הכלכלית, הם אלה שנטשת, איבדת עניין בהם. הם לא הבייס, אז אתה לא ראש הממשלה שלהם.

המחירים עולים כל יום. חמש פעמים כבר עלה מחיר הדלק, ומוצרי חלב, לחם, בשר – הכול. אנשים הולכים לסופר, מגיעים עם העגלה לקופה, ולא מאמינים שזה קורה להם. אין לך עניין. כשיש כישלונות אתה הרי לא הולך לטפל בהם – אתה מרחיק את עצמך, אתה מאשים אחרים, אתה עובר נושא.

אתה לא יכול להישאר ראש הממשלה כי אתה לא באמת ראש הממשלה גם עכשיו. אתה בן ערובה של הקיצוניים בממשלתך. אתה לא עושה את מה שאתה יודע שנכון כי אתה פוחד פחד מוות מבן גביר וסמוטריץ'.

16 שנה היית ראש ממשלה. היו לך גם ממשלות אמיתיות. לא עם כולן הסכמתי, אבל הן היו ממשלות לגיטימיות. זה לא המצב היום. אתה יודע ואני יודע שמה שיש פה זה ממשלה מופקרת, מסוכנת, שמדרדרת אותנו לתהום.

אתה יודע ואני יודע שאיבדת שליטה. הם לא סופרים אותך.

כל אחד עושה בממשלה שלך מה שהוא רוצה. שרים מפגינים עם מגפונים מול ישיבת הממשלה; שרים מפעילים מיליציות אלימות, שולחים אותן לשרוף משאיות סיוע שאתה שלחת לעזה.

קבינט אחד מחליט משהו, הקבינט השני מבטל. שרים לא מגיעים למשרדים, לא עובדים, אפילו לא מעמידים פנים של מינהל תקין, בוזזים את הציבור. הכול חלוקת קופונים. הכול סידורי עבודה. אין שיקולים מקצועיים. בושה.

הבושה מתה. היחידים שעובדים, למרבה הצער, זה הקיצוניים המטורפים שהכנסת לממשלה שלך. הם יעילים מאין כמותם – שודדים את הקופה הציבורית ללא רחם, מסכסכים אותנו עם העולם, הורסים את העתיד של הילדים שלנו. אתה לא מצליח לנהל את המטורפים, הם מנהלים אותך. שנינו יודעים שאם הייתה לך ממשלה נורמלית, אם עדיין היית ראש ממשלה אמיתי, היה הסכם עם סעודיה, הייתה עסקת חטופים, הייתה תוכנית ליום שאחרי בעזה, היה חוק גיוס.

אנחנו מחמיצים הזדמנות היסטורית להסכם שלום אזורי שיוביל גם להסדר בעזה וגם להסדר בצפון.

יש פה עולם מדיני שלם, מורכב, מסובך, פרטני.

וכל מה שיש לך להגיד זה: לא חמאסטן ולא פתחסטן, כי כל מה שנשאר ממך זה חרוזים. כל היום אתה מדבר בחרוזים.

עם הממשלה הזו לא ננצח במלחמה.

מגיע לעם ישראל יותר. מגיעה לו ממשלה רצינית ושפויה, שתטפל בבעיות שלנו. מגיע לנו ראש ממשלה שהוא לא עייף ולא שחוק ולא אשם בכל כך הרבה אסונות, כולל האסונות של האנשים שעומדים שם למעלה.

כדי שזה יקרה, אנחנו צריכים בחירות מהירות. אני מוכן לשבת איתכם, נסכם בחירות בזק, נסכם אפילו על מערכת בחירות בלי הכפשות, בלי השמצות, מתוך כבוד ללוחמים שלנו. זה לא אידיאלי, בחירות בזמן מלחמה, זה רק הרבה יותר טוב ממה שקורה עכשיו.

אנחנו צריכים ממשלה שפויה, הגונה, חרוצה, מאוזנת – כל מה שאין לנו עכשיו אצלך.

תהיה לנו, אני אומר מפה לעם ישראל. תהיה לנו. תהיה לנו ממשלה טובה. אל ייאוש. אל ייאוש. אני יודע שזה לא קל, אבל זה יקרה. פעם אחת כבר שלחנו אותם הביתה, פעם אחת כבר הוצאתי אותך ממשרד ראש הממשלה. אנחנו נעשה את זה שוב. עוד תהיה לנו ממשלה שתקום בבוקר ותלך לעבוד. ככה זה היה בממשלת השינוי. אנחנו נעבוד בשביל האזרחים.

נעבוד בשביל המילואימניקים, נעבוד בשביל מעמד הביניים, נעבוד כדי להחזיר לישראל את מעמדה בעולם. זה מה שהמדינה הזאת צריכה, וזה מה שיהיה לה. השאלה היא רק מתי. כל יום שהממשלה הזו קיימת פועל נגדנו, מדרדר את מצבנו. הגיע הזמן, אדוני, שפעם אחת בחייך, פעם אחת תעשה את הדבר הפשוט, ההגון: תודה שאתה כבר לא מסוגל להיות ראש הממשלה ותלך הביתה. תודה רבה.