חזית המלחמה בצפון והמחירים חסרי התקדים לאזרחים

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני יושב-ראש הכנסת, ראש הממשלה, ראש האופוזיציה, אני יודע שאתה מאוד עסוק, אדוני ראש הממשלה. אני רוצה להציג את עצמי בפניך ובפני מי ששומע: אני אספסוף גאה. אתם זוכרים את הסטיקר הזה? ב-1999 הייתי חלק מסניף הליכוד בהוד השרון. הייתי ילד בן 13, 14 בערך. חילקתי, יואב קיש, אדוני שר החינוך – היום אתה חדש בעיר, אבל פעם היא עוד הייתה עיר קטנה, וסניף הליכוד היה סניף שוקק. הייתי עוד לפני קרעי. קרעי, מתי הצטרפת לליכוד? בערך ב-2010, נכון? אם הייתי נשאר עד היום בסניף הליכוד, כנראה הייתי יהלום אמיתי. נראה לי שהייתי סוחף אחריי.

אבל אני רוצה לדבר על ההליך שקרה לך, בעיניי, לפחות. ההליך הזה בא לידי ביטוי – ואני שמח שגם שר החוץ יושב פה – בסרטון המדהים ששר החוץ פרסם, אגב הסברה. תראה מה קורה סביב ההתנהלות של הממשלה שלך. תראה מה. אתה ראית את הסרטון שלו עם ספרד? ראית את הסרטון? זאת ההסברה שלנו – סרטון של מוזיקת פלמנקו עם רקע של חמאס טובחים ביהודים. זה הסרטון, זאת ההסברה שלנו. תדע לך, האומה הספרדית רעדה כשהחזרת את השגריר. זה היה מדהים.

ישב דודי אמסלם בערוץ 12. אמרו לו: תן לי הישג אחד של הממשלה בשנה וחצי. דודי אמסלם הוא שר – תגיד לי אתה לענייני מה – – –

הוא לא יכול היה לציין הישג אחד. כל מה שהוא עשה הוא להאשים אותנו, כרגיל. אנחנו, הפלג הזה, מונעים ממך להיות מדינאי דגול. ובכלל, מדברים על כלכלה, מר כלכלה, והיה איזה אחד שאמר שלפניך עוד היו תפוזים. היום תפוז אי-אפשר לקנות. אי-אפשר לקנות תפוז.

תראה מה קורה בממשלה שלך ובהאג כשאנחנו מדברים. אדוני שר החוץ, אולי תשים גם אתה לב לזה שעמיחי אליהו הוא שר לענייני מסורת. רמת ההמצאות של המשרדים שלכם חצתה כל גבול. חמשת אלפים שנה שנה לא היה לנו שר מסורת, אבל עכשיו, ברוך השם, יש לנו. אמר שר המסורת: אנחנו צריכים לשדר לעולם שאנחנו משוגעים. הייתי רוצה לחלק את עזה לחלקים, לבנות שם מחנות גדולים ולחלק אוכל לאזרחים. אנחנו ננהל את החיים בעזה. מבוא להאג, פרק 1.

מינית את בן גביר, שלא הסכמת להצטלם איתו שבועיים לפני הבחירות, לא הסכמת לעלות על במה – מינית אותו לשר לביטחון פנים. אתה בכלל באירוע של מה שקורה לביטחון הפנים שלנו? אתה שם לב מה קורה בחברה הערבית? אין יום שלא טובחים בנו ברחובות. אף אחד בכלל לא מדבר על זה. אף אחד לא מדבר על זה. מירון, אסון הכרמל, הטבח שעכשיו קרה – אני יודע, כן, אסון הכרמל, אתה היית עדיין ראש הממשלה, מה לעשות? מגיל 12 שלי אתה ראש ממשלת ישראל. אני כבר לא זוכר מי היה לפניך.

משפט אחרון: בהיסטוריה – אתה כל כך אוהב היסטוריה – – –

קרעי, אתה תלמד מה זה מאזן-איזון בכלל, בסדר? אתה, אחרי הפדיחות שעשית עם איי-פי, לא הייתי מדבר. הייתי מצטרף למירי רגב במקלט.

זה דבר אחד. דבר שני, בגלל שאתה כל כך אוהב היסטוריה, וחלק גדול מהקריירה שלך עסקת במה יהיה ביום שאחריך – שאלוהים, כבר באמת צריך להגיד שצריך לסיים את ההיסטוריה הזו – לעד, לעד, אדוני ראש הממשלה, אתה תיזכר כמי שאחראי לטבח הגדול ביותר. לא משנה מה עשית לפני, לא משנה מה תעשה עכשיו – לעד זה מה שיזכרו ממך. עוד 20 שנה, כשהילדים שלי ילמדו היסטוריה – –

קרעי, באמת, אני לא צריך את העזרה שלך. – – זה מה שילמדו ממך ועליך, תודה רבה.