קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני ראש הממשלה, ממשלה נכבדה, איך אותה הממשלה ביד ימין וביד שמאל שלה עושה דבר והיפוכו? הולכת לנגב, לדרום, ששילם מחיר איום על הכשל הביטחוני והמבצעי, ומביאה מינהלת תקומה עם תפיסה חמש-שנתית, עם 18 מיליארד שקל, עם ביצועים בפועל, עם צוותים, והצפון זועק להחלטת ממשלה כבר שמונה חודשים. הממשלה עולה לצפון לפני ארבעה חודשים, וראש הממשלה מבטיח להם החלטת ממשלה תוך עשרה ימים. עברו ארבעה חודשים, ומה קרה בארבעת החודשים? מריבות מי יוביל את החלטת הממשלה. עד שיש שרים שעובדים בצפון וראש הממשלה מטיל על משרד הפנים ונגב-גליל לעשות את העבודה, בא משרד ראש הממשלה ובאים משרדים אחרים ואומרים: לא יקום ולא יהיה – אנחנו נוביל את ההחלטה.
ועוברים ארבעה חודשים ומביאים החלטת ממשלה שהיא עלבון, שהיא לא דומה למינהלת תקומה, שהיא צובעת כסף ממשלתי קיים, שהיא לא נותנת מענה למשבר התיירות. מקימים ועדה. היא לא נותנת מענה לעזיבה של עסקים ומפעלים את קו הגבול – מפעל עדשות בחניתה, מפעל באדמית, מפעל אלביט בקריית שמונה. עשרות עסקים עוזבים את הצפון, והם נושאים עיניים לממשלה. כל הגולן ללא תיירות; כל הגליל העליון ללא תיירות; כל הגליל התחתון ללא תיירות; כל אצבע הגליל ללא תיירות.
על מי חלה החלטת הממשלה הזאת? על מפונים? ומה עם אלה שנפלו בין הכיסאות? מה עם אלה בכפר בלום שפינו אותם בעל כורחם, שאין להם בית ספר, שאין להם מרפאה, שאין מקומות עבודה בקריית שמונה, שיש אזעקות כל יום? איך יכול להיות שהממשלה לא מביאה פתרון?
אנחנו בוועדה שלי, בוועדת הנגב והגליל, דרשנו מכם לשנות ולשפר את ההחלטה הזאת. ברגע האחרון, בגלל מחאת שרים – שאני מצדיע להם, במשרד התיירות ובמשרד הפנים ובמשרד הנגב והגליל, שאמרו לכם: זאת החלטה לא טובה – שיפרתם פה ושם. אבל בסוף זה עלבון לאינטליגנציה. 3 מיליארד שקל – מיליארד כבר צבוע. מה, אתם ישראבלוף? המיגון – אתם נותנים את המיגון פעמיים לצפון? כבר בתקציב המדינה היה מיגון. מה, זו החלטת ממשלה? אתה בודק אילו שרים היו בצפון, אילו שרים היו רלוונטיים, מי נסע לחניתה, מי נסע למטולה, מי נסע לאביבים, מי היה בשתולה. יש שרים שהיו שם, יש ח"כים שהיו, אבל שרים משמעותיים להחלטה הזאת לא היו שם. ואחרי ההחלטה הזאת יש עננה כבדה על החקלאות, ועננה כבדה על התיירות, ועננה כבדה על העסקים בצפון, שנסגרים, ועננה כבדה על הטבות המס שהבטחתם להם בשיחה. אתם מקימים ועדה.
אדוני ראש הממשלה, איך יכול להיות שאותה ממשלה יודעת להיות אפקטיבית ויעילה במינהלת תקומה לדרום והיא מפשלת בפעולה לצפון? אז הבאתם החלטה עכשיו – מוטב מאוחר מאשר אף פעם לא. אבל האם יהיה ביצוע בעוד שבועיים? האם יהיו העברות כספים בעוד שבועיים? הנושא הזה הוא בנפשנו. ודאות ביטחונית אנחנו לא יודעים להביא לצפון. הם באי-ודאות. את הוודאות של חיזבאללה וחמאס ואיראן אנחנו לא יכולים להביא. אבל ודאות כלכלית, אזרחית, קהילתית, חברתית, מוניציפלית, תיירותית – למה לא הבאנו להם, לחקלאים, ודאות? למה לא שמרנו על הלולים ושינינו את התקנות שלא יפנו אותם באמצע מלחמה? למה הפעלנו עליהם אכיפה באמצע מלחמה?
אלה שאלות שאתם חייבים לתת עליהן תשובות. אנחנו בוועדת הנגב והגליל נשמע את פרטי התוכנית מחר, נדרוש תיקונים. אני יודע שהיושב-ראש גפני עסק בוועדת הכספים בתיקון ההחלטה הזאת. אני מוקיר את שר הנגב והגליל, שעסק בזה, את שר הפנים, את שר הבריאות, שנכנס לסיפור. אבל יש שרים שלא נכנסו. אני אומר את הטובים, אני אומר את מי שעבד, מי שרלוונטי, אבל יש שרים שלא הגיעו לחניתה ולא למטולה ולא לשתולה ולא לאביבים, ושר שלא הגיע לשם, אסור שיהיה שר במדינה הזאת. תודה רבה.
548 מילים של מיכאל מרדכי ביטון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.