אדוני היושב-ראש, אדוני ראש הממשלה, כנסת נכבדה, השר בני גנץ הגיש לממשלה הצעת החלטה להקמת ועדת חקירה ממלכתית בגין אירועי שמחת תורה והמלחמה. על פי ההצעה, הוועדה תחקור את מדיניות קבלת ההחלטות, ההיערכות, הכוננות, המוכנות והשפעות של גופי הביטחון והמודיעין, כלל משרדי הממשלה והמערכות האזרחיות, ואת מהלכי יום 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל, כלשונו.
את מה לא הציע השר גנץ שהוועדה תחקור? את הסכמי אוסלו, שבהם ממשלת ישראל הרימה מאשפתות ארגון טרור, הביאה אותו לכאן, חימשה אותו בעשרות אלפי כלי נשק, נתנה לו שליטה על חלק מיהודה, שומרון ועזה, ואחר כך התפלאה שהטרוריסטים המשיכו להיות טרוריסטים. הוא לא הציע לחקור את הבריחה מלבנון, שהוא, כמפקד היק"ל, היה זה שניהל אותה וסגר את השער; הבריחה שהפקירה את לוחמי צד"ל, הביאה את מחבלי חיזבאללה לגבול הצפון, וגרמה לכך שהיום תושבי הצפון עקורים מבתיהם. הוא לא הציע לחקור את העקירה והגירוש מגוש קטיף, שכונו בשם המכובס "ההתנתקות" ושגרמו להגשת רצועת עזה על מגש של כסף לחמאס. וכמובן שגנץ לא הציע לחקור את עסקת שליט, כלומר את שחרור יותר מ-1,000 מחבלים, כולל המרצח סנוואר והנהגת החמאס הנוכחית. ואתם יודעים למה?
מכיוון שגנץ היה רמטכ"ל באותה תקופה, וכרמטכ"ל – –
– – הוא תמך בעסקה, ואף הסביר שממשלת ישראל – –
– – הייתה מודעת למחיר ולאתגר האפשריים. מה הייתה הערכת המצב של הרמטכ"ל דאז?
אני מצטט: הערכת מצב – – –
הערכת מצב של הרמטכ"ל דאז. אני מצטט.
חבר הכנסת טופורובסקי, תשמע ציטוט.
"לא מן הנמנע שנפגוש חלק מהמשוחררים בפעילות הצבאית בעתיד. אבל בהערכת המצב שלנו אנחנו חושבים ששחרור האסירים הוא בר-הכלה מבחינה ביטחונית". עד כאן, סוף ציטוט. בשמחת תורה התברר לדאבון כולנו ששחרור האסירים אינו בר-הכלה מבחינה ביטחונית.
לאותה תפיסה שותף הרמטכ"ל הנוכחי, שגנץ מינה אותו במחטף בממשלת מעבר, בגיבוי היועמ"שית, כדי לכפות אותו על הממשלה שקמה לאחר הבחירות. אותו רמטכ"ל עם אותה קונספציה, שגם הוא אומר כמה חודשים לאחר שמחת תורה שצה"ל חזק מספיק כדי שמדינת ישראל תדע להכיל עוד עסקה של שחרור אסירים. הקונספציה והאיוולת בצורה מזוקקת. תודה רבה.
318 מילים של אבי מעוז. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.