קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
מתי ביקרתם בפעם האחרונה בקריית ענבים? מקום מאוד יפה, שקט, פסטורלי. אתם יודעים, שם בבית המלון, במקום כל כך יפה, נמצאות הרבה משפחות. מפרוץ המלחמה נמצאות שם משפחות שפונו מביתן בעוטף ישראל. יופי של מקום, חצר ירוקה, חדר אוכל מרווח, גדול, לובי מעוצב ולכל משפחה חדר. ארבע נפשות בחדר, שני הורים ושני ילדים, בן ובת. מיטה זוגית גדולה, ספה נפתחת וכורסה.
אבא ממשיך לעבוד, וכל יום הוא קם ב-05:30 בבוקר ורוצה להכין כוס קפה לפני נסיעתו דרומה. מפעיל את מכונת הקפה, די חדישה, אבל היא עדיין מרעישה כשהיא בפעולה, וכולם מתעוררים. כולם מתעוררים גם כשבמהלך הלילה מישהו מבני המשפחה קם לשירותים. אפס פרטיות, צפיפות מדכאת, אפס שמחה – ממש לא נופש.
באותו הזמן יש משפחה מקיסריה שאמורה להתגורר בווילה שלה, המפוארת, אך במקביל המשפחה הזאת מתארחת לא פעם ולא מעט אצל החברים שלהם. לא בגלל שהם מאוימים במקום שהם צריכים להתגורר בו, ולא בגלל שהם שומעים אזעקות ובומים, ולא בגלל שיש חשד לחדירת מחבלים. סתם, כי בא להם, כי נמאס להם לשמוע את צעקותיהם של המפגינים, שבאים פעם אחר פעם, ועומדים מול הבית שלהם כדי להשמיע את זעקתם. זעקת אמת, זעקת תסכול וכאב של חוסר אמון.
במי לתת אמון? במי שרוקד וחוגג במשתה בזמן המגפה? במי שמושך כספים מהקופה הציבורית כדי לתקן את הבריכה הפרטית שלו בחצר המפוארת בקיסריה? אתם יודעים מה? מגיע לנו מנהיג אחר, מנהיג אכפתי, מחובר, אמפתי, ולא אחד שגר בווילות של החברים ומשפץ על חשבוננו את הבריכה בזמן המלחמה.
מדינת ישראל נמצאת במלחמה קשה ואכזרית. אחת המלחמות הקשות ביותר שידענו, אחת הקשות שבהן. בזמן המלחמה כל שקל, כל שקל אמור להיות מופנה לטובת הביטחון, הצבא והאזרחים. הממשלה הזו מביאה לנו תקציב עם מיליארדי שקלים כספים קואליציוניים, 5.7 מיליארד, ואין-סוף משרדים מיותרים. מצופה היה מממשלה אחראית להביא תקציב שכל-כולו, 582 מיליארד שקלים שבו יופנו לטובת המלחמה ולטובת האזרחים. המלחמה הזו מוכיחה ומראה לכולנו שיש לנו עם חזק וטוב. התקציב הזה מוכיח שוב שבניגוד לעם המופלא הזה, הממשלה שלנו חלשה ורעה.
317 מילים של טטיאנה מזרסקי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.