קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה. אני רוצה להתחיל את דבריי בדברים שכתב ופרסם היום אדם בשם דורון שבתאי ברשתות החברתיות. זה הולך ככה. אז זה הולך ככה: "להסתתר 16 שעות בממ"ד בזמן שחמאס טובח בחברים שלי זה נורא. ארבעה חודשי מילואים בלי לראות את הילדים זה קשה. לאבד שלושה חברים שם זה קשה. לדעת שיש לי עוד לפחות חודשיים בצפון זה קשה. אבל מה ששובר זה לצפות בדברי גולדקנופ, ולהבין שמולי בכיר שלטון שכל זה לא מעניין אותו. פשוט לא מעניין". תקשיבו לדברים הכואבים והחדים האלה. לא מגיע לאנשים שפשוט מגוננים עלינו בגופם להרגיש ככה. הממשלה הזו עושה להם עוול גדול.
ואני רוצה להתייחס לתקציב שמובא היום לאישור. תקציב 2024 החדש, הוא תקציב של העולם הישן. הוא תקציב של לפני 7 באוקטובר. זה תקציב שהפוך ממה שאנחנו צריכים לייחל לו בשעת מלחמה. עוד כספים קואליציוניים, עוד שיקולים מגזריים, עוד סדרי עדיפויות מעוותים. עוד תיעדוף פוליטי וצר – במקום לראות לרגע את טובת הכלל, לראות את המדינה.
אני רוצה לזרוק כאן שתי דוגמאות מייצגות: מביאים לכם כאן קיצוץ של 500 מיליון שקלים במשרד החינוך. זה קיצוץ שפוגע בעתיד שלנו, של הילדים שלנו, של תעשיית ההייטק, של התעסוקה. אלו תקציבים שאמורים להבטיח את הכישורים של הדור הבא. עכשיו, אל תגידו לי שאין כסף בגלל המלחמה, כי באותו תקציב ממש משקיעים 700 מיליון שקלים בחינוך החרדי הפרטי שבו אין לימודי ליבה והבוגרים שלו ממשיכים לישיבות, לא ממשיכים לצבא וגם לא ממשיכים לשוק התעסוקה. איזה מין תיעדוף זה דווקא בשעת משבר?
עוד דוגמה. מקצצים 228 מיליון שקלים מתקציב ההשכלה הגבוהה. ובאותה נשימה, מתעקשים על תוספת של 500 מיליון שקלים לקצבאות אברכים. אנחנו ממש מעודדים פה אי-השתתפות בשוק התעסוקה. אי-גיוס לצה"ל, וזה, בלי לומר מילה על עשרות מיליונים לעידוד השתמטות מהצבא. קיצוצים של מאות מיליונים במשרד הכלכלה ובמשרד העבודה; פגיעה מאוד מאוד קשה בתוכנית החומש למען החברה הערבית – שאתם יודעים מה, בעת הזו היא דחופה וחשובה במיוחד. ככה לא נראה תקציב לשעת מלחמה. ככה נראה השוד האחרון של קופת המדינה רגע לפני נפילת הממשלה. תודה.
320 מילים של מירב כהן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.