קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי וחברותיי חברי הכנסת, מה קשורה הממשלה למלחמה, אמר שר השיכון גולדקנופ, והידק על צווארו את צעיף לואי ויטון. למי רע פה? שאל השר ולא קיבל תשובה. הרבה פעמים אנחנו אומרים על הממשלה המנותקת: היום נשבר עוד שיא. אז בוא, גולדקנופ, אני אגיד לך למי רע פה. הרשימה ארוכה, הזמן שלי קצר, ולכולם רע. יש כאלה שאולי רע להם יותר. נתחיל עם משפחות החטופים, 136 משפחות, שגם הן נלקחו בשבי. אין להן יום, אין להן לילה. חטופים שהופקרו לגורלם ב-7 באוקטובר והם מופקרים גם היום. חלקם, לצערנו, לא ישרדו. חלקם גם נמצאים שם כגופות, שגם אותן מפקירים. המשפחות האלה – אין להן חיים. רע להן בנשמה כל יום.
ומשם המשפחות השכולות של החיילים. אני לא יודעת בכמה שבעות גולדקנופ ביקר, אבל לכל שבעה שאני הגעתי שמעתי שהוא היה הכי טוב, הנופל הכי מוצלח, הכי חכם, הדבק של המשפחה. אפילו על גל איזנקוט, זיכרונו לברכה, אמר חברו שגם כשהוא נהרג זה היה חייב להיות בפיצוץ, מרוב שהוא היה ילד מיוחד. והיו עוד הרבה טובים ויפים. רע למשפחות השכולות. רע להן בנשמה. השעון שלהן נעצר. ב-7 באוקטובר נעצרו להן החיים.
אולי נעבור גם למשפחות השכולות האחרות, למשפחות שהילדים שלהן נטבחו במסיבת הטבע נובה. מה נגיד לחברה שלי, שאיבדה את אח שלה ואחיין שלה? איך משקמים משפחה כזו? משפחה שכולה ששתי בנות שלה נרצחו בנובה, ונשאר אח אחד. רע להם בנשמה, בחיים. כל יום רע להם, כל יום. אני לא יודעת אם יהיה טוב.
ומה נגיד על המשפחות – קרוב ל-100,000 עקורים? אין להן בית, אין להן מטבח, אין להן מערכת חינוך, אין רווחה. אתה שר השיכון, תתעורר. אנשים – אין להם בתים. רע גם להם. ומה נגיד על האנשים, על המשפחות שלא מצליחות לחיות. הוא יודע כמה אנשים התאבדו מאז 7 באוקטובר כי הם לא הצליחו לנשום? אתה יודע כמה אנשים נמצאים ברגעים האלה בטיפול נפשי? רע להם לצאת מהבית. הוא לא יודע מה רע.
ויש לי עוד כל כך הרבה, אבל אין לי זמן. וזה בסדר, אני מניחה שכולכם יודעים. אני מסיימת, אדוני. אבל אתה יודע, חייבים משהו אחד לאופטימיות, לסיום, כי יש אטימות ויש ניתוק, אבל יש כאן עם טוב, יש כאן עם טוב. לא מגיע לו שידברו אליו ככה. תודה, אדוני.
354 מילים של מירב בן ארי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.