הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 25), התשפ"ד–2024

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בעוד קצת יותר מחודש מגיע חודש הרמדאן, ומערכת הביטחון כמרקחה. חשש גדול משכנינו ההומניסטים רודפי השלום, ולכן חייבים, לדעת מערכת הביטחון, לאפשר להם לעבוד כאן, על פי העיקרון הידוע: תן עבודה למי שרוצה לרצוח אותך.

ב-7 באוקטובר ראינו מה שווה הקונצפציה שכלכלה ורווחה מונעות טרור. העובדה שעשרות אלפי פועלים נכנסו מעזה, שהרווחה ברצועה עלתה ושכספי המיסים שולמו לשלטון החמאס, אלה לא מנעו את 7 באוקטובר. כ-120,000 תושבי הרשות הפלסטינית עבדו בישראל לפני 7 באוקטובר. המציאות בקרב ערביי הרשות הפלסטינית אינה שונה מהמצב בעזה. הסקרים מוכיחים ש-85% מהם תומכים בטבח 7 באוקטובר. אז שוב מדברים איתנו על קונצפציית "תעסוקה מונעת טרור"? לא למדנו דבר?

על מדינת ישראל לבטל את התלות בגורמים שעוינים אותה. תלות מוחלטת בגורמים זרים, אדוני היושב-ראש, היא בעיה גם אם לא מדובר בגורמים עוינים. על אחת כמה וכמה כשמדובר בערביי הרשות הפלסטינית. אני כבר לא מדבר על זה שבשכונה שלנו אחת לתקופה יש מתיחות ביטחונית, שמגיעה בדרך כלל בהפתעה, ואז כל פעם מחדש סגר, וכל הענפים שתלויים בערביי הרשות הפלסטינית נתקעים. מדינת ישראל של אחרי 7 באוקטובר לא יכולה להשלים עם הסיכון הביטחוני ולא יכולה להמשיך את התלות הכלכלית בגופים עוינים ובאלה השואפים לבצע באזרחיה טבח מזוויע. זה עניין אסטרטגי.

חבריי, משבר הוא גם הזדמנות. יש להכריז, אדוני השר, על מדיניות של אפס עובדים מהרשות הפלסטינית. למה אפס? כי כל מספר מעל אפס הוא בבחינת רגל בדלת, ומזמין לחצים.

יש לאפשר הבאת עובדים זרים ללא מכסות, תוך הטלת מס כפיצוי על ההשלכות הכלכליות והחברתיות; יש להפחית רגולציה ולאפשר גם לחברות זרות להשתתף בפעילות במשק הישראלי – לא רק להביא פועלים; יש לעודד הכנסת תהליכי אוטומציה, רובוטיקה ובינה מלאכותית; יש לעודד אוכלוסיות בישראל שבהן שיעורי אבטלה גבוהים לצאת לשוק העבודה בענפים שנפגעים על ידי הטבות מס ותמריצים.

וכמובן, יש להדק את מדיניות ההגירה בחקיקה ובאכיפה.

יש לנו הזדמנות לביטול התלות באוכלוסייה עוינת – נעמה, אני שמח שאת איתי. יש לנו הזדמנות להזניק את כלכלת ישראל. אסור לחזור אחורה. אסור להמשיך את התלות בערביי הרשות הפלסטינית. תודה רבה.