קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. יש איזו פרסומת מאוד אגרסיבית ומאוד ממומנת, שככה, מתנפלת עליי בכל פעם שאני פותחת איזשהו אתר באינטרנט. פרסומת של מתנגדי הממשלה, נכנה אותם כך. כמובן שהיא לגיטימית, מדינה דמוקרטית; יש לממשלה הזו מתנגדים, זכותם המלאה לייצר קמפיינים. לא על עצם הקמפיין אני רוצה לדבר אלא על המהות שבו. ואולי תעזרו לי פה ביציע הזה – היו לי מורה נבוכים.
הפרסומת הולכת ככה: רואים את ראש השב"כ, רואים את ראש אמ"ן, רואים את הרמטכ"ל, רואים את שר הביטחון, רואים את כל הגורמים הבכירים ביותר במערכת הביטחונית, והקריין בפרסומת אומר: נתניהו, הוא הזהיר אותך. והוא הזהיר אותך והוא הזהיר אותך. ובאמת, מתגבשת מין תמונה שלפיה כל ראשי מערכת הביטחון כולם – מצה"ל, דרך השב"כ, דרך המוסד, דרך אמ"ן – כולם ידעו היטב היטב שמתקפה איומה עומדת להתרחש על ידי החמאס; ידעו היטב שישראל צריכה להיזהר; ידעו היטב את פרטי המתקפה, והזהירו את ראש הממשלה. ולכן ראש הממשלה אשם.
עכשיו, פה יש לי בעיה לוגית קלה, קטנטונת. אם הם ידעו, למה הם לא התכוננו? אם הם ידעו והזהירו, למה הם לא עשו כלום? הם על תקן מעודדות מהיציע? הם על תקן ממליצים? על מה הולך תקציב של מיליארדים כל שנה לכל ראשי מערכת הביטחון, שכפי שאומרים מתנגדי הממשלה ידעו היטב והזהירו? אז הזהרתם את ראש הממשלה. מה, אתם ילדים בגן והוא המבוגר האחראי? הזהרנו – עכשיו נחזור לפנסיון באילת, ונקום בבוקר הטבח לבופה, ואגדו-דו בבריכה? הזהרנו את ראש הממשלה? איפה האחריות שלהם?
זאת אומרת, מה שעולה מהפרסומת הזו, זו תמונה מדאיגה, שאם אני עוטפת אותה עם הילך הרוח שפשה באולפנים בתקשורת – לפחות בתקשורת של 12, 13 ו-11 ושל מתנגדי הממשלה – זה שבעצם כל האחריות, כל האחריות מוטלת אך ורק על בן אדם אחד, נתניהו שמו. וכל האנשים הבכירים שידעו והזהירו, וממש מראים אותם לפרטי-פרטים – איפה הם היו בבוקר הטבח? אם הזהרתם את ראש הממשלה, איפה הייתם אתם?
הלוגיקה הפנימית הזו לא ברורה לי. לא ברורה לי. והיא מדאיגה אותי מסיבה אחת – כי לאט-לאט מתגבשת צורה של תחושה שיש כאן אתרוג של גורמי הביטחון לטובת התנפלות על הגורמים הממשלתיים המדיניים. ואני אומרת, חבר'ה, הטבח הזה הוא לא עוד ריב בין ימין ושמאל. הטבח הזה הוא לא עוד קטטה בין ינון מגל לבן כספית. הטבח הזה – ובזה הציבור, הציבור לא ייתן אחרת: כל מי שהייתה לו יד בדבר, יצטרך לתת דין וחשבון. וכשאני רואה שהתקשורת והקמפיין מתחילים לעטוף את הדרג הביטחוני כדרג שרק ממליץ אבל לא צריך לעשות כלום, הוא רק ממליץ, מזהיר והולך – מאוד מאוד מדאיג אותי. תודה על הזמן.
406 מילים של גלית דיסטל אטבריאן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.