קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, כבוד השרה, חברי וחברות הכנסת, אין ספק שיום זה הוא יום חשוב ונחוץ והלוואי שנגיע ליום שנגיד: אנחנו מציינים את הניצחון שלנו על ההרג והפגיעות בתאונות הדרכים. בשנת 2020, לצערי הרב, היו לנו 100 הרוגים מהחברה הערבית, והיו לנו 4,558 פצועים. אם אנחנו נסתכל על האחוז בתוך האוכלוסייה, אנחנו רק 20% אבל בפועל, כמו בעוד תופעות קשות בתוך החברה הערבית, אנחנו גם בתופעה הזאת מככבים, לצערי: 33%. אנחנו יכולים למנות סיבות מפה ועד הודעה חדשה. אני שמחה, כבוד השרה, על התוכנית שפרסת בפנינו בתוך ועדת הכספים וששמת שם תקציבים מיוחדים לנושא הזה. ואני יודעת שגם חבר הכנסת טופורובסקי פועל ללא לאות בנושא הזה. בסופו של יום אנחנו רוצים לראות ורוצות לראות שזה קורה בפועל. ואיך אנחנו נדע שזה קורה בפועל? כשאנחנו נראה שאין לנו הרוגים בדרכים.
מבמה זו – אני בבוקר דיברתי גם בוועדת החינוך על הנושא של ההסברה לגבי תאונות הדרכים ותאונות בתוך חצר הבית. יש לנו ארגון שעובד בשם בטרם, ואני הופתעתי לשמוע שדווקא במקום הכי קשה, שקורות בו התאונות באחוז הכי גבוה, בחברה הבדואית בדרום – אני מבינה שמפסיקים את התוכנית שם בגלל שאין כסף. אני אומרת, יש כסף, רק למה מייעדים את הכסף הזה. צריך לקחת את הדברים לידיים. אני לא יכולה להסתכל על הסוגיה הזאת כמשהו כאילו בפני עצמו. זה דבר שקשור לקונטקסט הכללי ולהוויה הכללית של החברה הערבית. כשפועל ערבי יוצא מביתו ב-03:00, 04:00, 05:00, והוא יוצא לעבודה שחורה, מתישה פיזית, וחוזר ב-17:00, 18:00, 19:00, עד שהוא מגיע, אז אחוז הסיכון שהוא יירדם על ההגה הוא יותר גבוה. כשאנחנו נמצאים בסיטואציה שהכבישים לא מוארים, מפותלים, מלאים בכל מיני מהמורות, אז איך אנחנו לא נצפה שיהיו תאונות דרכים? ולכן אני חושבת שהסוגיה הזאת, כמו סוגיות אחרות, צריכה טיפול הוליסטי. לקחת את הנושא מכל הצדדים. לקשור אותו עם הנושא של הסברה, של העלאת מודעות, עם חינוך תעבורתי מגיל מאוד צעיר, עם שמירה על הילדים הקטנים בכניסה לבתי הספר, עם מינוי משמרות בכניסה, משמרות של גיל הזהב, שיש להם מה לתת, הרבה מה לתת בחיים, לנכדים שלנו. צריך לתגבר ולתחזק את המתנדבים, ולא להשאיר אותם עומדים לבד שם.
אני חושבת שהכול אפשרי. הכוונות והחלומות לבד לא מספיקים, ולכן, כבוד השרה, צריך גם לעשות. אז ידידי איימן אמר שהוא רוצה להיות שותף – –
369 מילים של אימאן ח'טיב יאסין. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.