ציון יום הבטיחות בדרכים

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה, אדוני היושב-ראש. גברתי השרה, חברות הכנסת, חברי הכנסת, אני באמת רוצה לברך על היוזמה להקדיש בכנסת יום בטיחות בדרכים, ולברך אותך, חבר הכנסת בועז, על היוזמה, על ההובלה, על הרצון שלך שהנושא זה לא ירד מסדר-היום. אנחנו נמצאים בשבוע הבטיחות בדרכים, אז באמת ברכה מעומק הלב. כל זה, כמובן, למרות העומס בדיונים על התקציב. למצוא זמן – אני חושב שזה באמת ערכי. כולי תקווה שהיום הזה באמת יסייע לנו להורדת גרף ההרוגים בתאונות הדרכים.

אדוני היושב-ראש, הוזכרו כאן הנתונים, ואני לא אחזור עליהם אלא בחטף: מתחילת השנה נהרגו 302 בני אדם, ומתוכם הוזכרו על ידי קודמתי 76 הרוגים רוכבי הדו-גלגלי, שמהווים כמעט 30% מההרוגים, וזו השנה הכי קטלנית ברכב דו-גלגלי. זה מדליק לנו לא נורה אדומה אלא פרוז'קטור אדום, וחשוב לזכור את זה.

אני חושב שהיום זה יום שזועק את זעקתם של עוד 302 משפחות הרוגים שיכלו להיות איתנו כאן, בחיים. לנו, כחברי וחברות כנסת, יש את היכולת להשפיע על הורדת גרף הקטל בדרכים. וכמי שהיה מנהל אגף מגזרים – הכוונה למגזר החרדי, עולים חדשים, חקלאי, המגזר הלא-יהודי –ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים, אני בטוח שניתן להוריד את כמות ההרוגים מדי שנה על פי תוכנית סדורה, והתוכנית הסדורה צריכה להתחיל בראש וראשונה בחינוך לבטיחות בדרכים. הייתה פה קודם גברתי שרת החינוך ונמצאת פה שרת התחבורה – חינוך בבתי הספר היסודיים, זה מתחיל משם, וכלה בהסברה והדרכה בתיכון, בחינוך הבלתי-פורמלי לנוער בשילוב של ועדי הורים.

בשנת 2017, בוועדת הכלכלה, בתקופה של איתן כבל, כשהייתי ראש רשות ויושב-ראש הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות, העליתי את הצורך בעיגון הבטיחות בדרכים כמקצוע חובה בחינוך עד כדי שיהיה חלק ממבחני הבגרות. אם אנחנו נעשה את זה, אנחנו נוכל לזכות לחינוך טוב יותר בנושא בטיחות החל מהתקופה הראשונה של הבנים שלנו. אני מאמין ששרת החינוך תאמץ את הדרישה הזאת ותירתם למאמץ, ובהחלפת מילה איתה, היא באמת מתכוונת לעשות את זה. הנושא, אגב, מתחזק, גם בגלל העלייה בשימוש של בני נוער באופניים, טרקטורונים, קורקינטים חשמליים, שמהווים עוד סכנה נוספת – אין להם היתרים – עוד סכנה נוספת בתוך היישובים שלנו ובדרכים העירוניות. התחום השני הוא תשתיות. מדובר כאן על תשתיות בדרכים שלנו שבחלק גדול מהארץ הן במצב רע מאוד, במיוחד בגליל, בגלל המצב הטופוגרפי. ופה אני חוזר לתאונת הדרכים שהייתה, וראינו את התוצאה של תאונת הדרכים הקטלנית שהייתה בכניסה המזרחית לחורפיש, שגבתה את חייהם של חמישה אנשים – האוטובוס עם הרכב. מעקה בטיחות מפריד בדרך הזאת ואמצעי האטה יכלו למנוע את התוצאה הטרגית הזאת.

לכן, יש צורך להגביר גם את השימוש בתחבורה ציבורית, אוטובוסים ורכבות, אבל כדי להשתמש בתחבורה ציבורית צריך לחבר את הפריפריה, את הגליל ואת הצפון, את הנגב ואת הדרום, למרכז, על ידי תשתיות מתאימות. נכון, התחילו וממשיכים לעשות, אבל צריך להאיץ את העשייה הזאת ולהוריד את הלחץ בדרכים. אנחנו היום מדינה של פקקים, מה לעשות? אגב, אני פותח את הכנסת בשעה 07:00. למה? כי אני קם ב-04:00 כדי לא להיתקע בפקקים, ועדיף לי להגיע לכאן, לנוח שעה, ואחרי זה להיכנס לוועדות. מיותר להזכיר שהדיונים בכנסת נדחים – בגלל מה? בגלל שאנשים נתקעו בפקקים.

אני חושב שיש צורך – לא רק חושב, אני בטוח שיש צורך גם להגביר את האכיפה והענישה של משטרת ישראל ומערכות המשפט כדי שתהיה הרתעה. זה שלב מכריע במלחמה בתאונות הדרכים. ופה אני חוזר לנהג האוטובוס מהתאונה שדיברתי עליה קודם. אם היה מנגנון שידע שיש לו עבירות תנועה – לפחות לפי הדיווח, זה מה שאני קיבלתי – לפני כן, יכול להיות שהיינו מונעים גם את התאונה הזאת, ולא עשינו את זה.

אני רואה בנושא הבטיחות בדרכים נושא לאומי, שמחייב אחריות לאומית ודורש שילוב של משאבים, מערכות, משרדי ממשלה, שבראשם עומדים ועומדות שרים ושרות שחיי אדם בראש מעייניהם – במיוחד משרד התחבורה, גברתי השרה – משרד האוצר, משרד החינוך, התרבות, ביטחון הפנים וכל מה שדובר ונגעו בו קודמיי, והוא נכון. אני מבקש מכל חברי וחברות הכנסת לתמוך בכל חקיקה ופעילות שתוביל ליעד הזה.

בנימה אישית, חברים, זה לא נעים לקבל טלפון שהבן שלך עבר תאונת אופנוע והוא בדרך לבית החולים. לשמחתי זה הסתיים בשלום. ואגב, זה היה באותו עיקול שבו האוטובוס עשה את התאונה. תודה רבה.