ציון יום הבטיחות בדרכים

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני יושב-ראש הישיבה, גברתי השרה, חבריי וחברותיי בכנסת, אני רוצה לספר לכם משהו שלא יפתיע אתכם: גם בתאונות דרכים האזרחים הערבים במדינת ישראל מתים יותר, בייחוד כשמדובר בתינוקות. נכון להיום נהרגו בישראל 300 בני אדם בתאונות דרכים, מהם 34% היו ערבים. זה לא בגדר גזרת גורל: איפה שיש תשתיות רעועות יש תאונות דרכים, איפה שיש יותר אי-שוויון יש יותר תאונות דרכים, איפה שיש כבישים המשמשים גני שעשועים יש יותר תאונות דרכים, איפה שיש חניוני עפר יש יותר תאונות דרכים.

מכל תופעות תאונות הדרכים בחברה הערבית אולי הקשה ביותר, הקשה מכול, היא תופעת הדריסה לאחור של ילדים קטנים, תינוקות. לרוב זו כותרת קטנה בעיתון, כשהמציאות מחריבה משפחה שלמה. על פי נתונים עדכניים של ארגון בטרם, מאז 2016 ועד היום נהרגו 42 תינוקות, כולם היו מתחת לגיל ארבע. כך היה בעילוט, כאשר נדרס תינוק בן שנה; כך היה באום אל-פחם כאשר ילד בן ארבע נדרס; כך גם היה כאשר תינוקת בת 17 חודשים נדרסה. העניין הוא פשוט, תינוקות לא נספרים, כי זה לא נחשב לתאונת דרכים, דריסה לאחור עדיין לא נחשבת לתאונת דרכים.

סליחה?

זה נחשב לתאונה בבית או מסביב לבית, זה כל הסיפור, ואז זה לא קשור לא למשרד התחבורה ולא למועצה – –

– – לבטיחות בדרכים, וצריך לשנות את זה, כי זה באמת משהו מרתיח. ממש מרתיח.

ישנן הרבה סיבות לנתונים המזעזעים הללו. האי-הכרה בנושא כחשוב וככזה שיש לדבר עליו היא רק חלק מזה. מעל לכול ישנה עדיין סיבה מרכזית אחרת, שזוכה כבר שנים להתעלמות: מצב התשתיות הבלתי-מתקבל על הדעת ביישובים הערביים. דמיינו לרגע איך היו נראים החיים שלכם אם מגרש המשחקים של ילדיכם, החניה של הרכב שלכם והכביש ביישוב שלכם היו נמצאים בדיוק על אותה נקודה, ולכם לא הייתה שום אפשרות לפקח כהורים. ככה זה אצלנו ביישובים הערביים. ככה זה כשמגרש המשחקים הוא הכביש, וכשגן השעשועים הוא הכביש. עכשיו יש לנו הזדמנות לשינוי. עכשיו, כאשר יש ממשלה חדשה, זה הזמן ליישם את הפתרונות גם בנושא הזה, ולהתחיל להניע תהליכים שיביאו למיגור התופעה. זה אפשרי. גברתי השרה, אני מבקשת להתחיל לספור את התאונות של דריסה לאחור לא כתאונה בבית אלא כתאונות דרכים, ולהתחיל למצוא פתרון אמיתי לתופעה המזעזעת הזאת.

רק השבוע שמענו על תוכנית החומש ההיסטורית לטובת קידום החברה הערבית והיישובים הערביים. דרכה נניע את המהלכים שיפתרו גם את הבעיות הללו. המציאות הקשה של היפגעות ילדים מדריסה לאחור ביישובים הערביים מחייבת פעילות מיידית ורחבת היקף. עלינו להכיר בתופעה הזו כבעיה בעלת חשיבות לאומית ממדרגה ראשונה. עלינו לבנות גני שעשועים, לסלול כבישים חדשים, לתקן מבנים ראויים. וכדי להתמודד עם כלי רכב מסוכנים במיוחד – גם להקצות שטחי חניה לרכבים גדולים ומשאיות, מחוץ לתחומים של הבתים הפרטיים. כך נוכל באמת להציל נפשות של תינוקות ולהציל חיים. תודה רבה.