ציון יום הבטיחות בדרכים

אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, בנושא הזה של תאונות הדרכים, כשמחברים את כל מספרי ההרוגים, שלא לדבר על הפצועים ועל אנשים שכל חייהם השתנו בגלל זה, זו כמות מזוויעה ונוראה, שהיא יותר מאשר החללים במלחמות ישראל. ואני חושב שאם אנחנו ניקח את העניין הזה בצורה של באמת עת מלחמה, אז הדבר הזה יוכל להשתפר. ואני אומר לכם את זה כי אפשר לדבר על דברים שהם גזרת גורל, אבל אמרתי היום גם בוועדה – לא היה לי הרבה זמן לומר את זה – שהיינו כאן בכנסות, ואני חייב להזכיר לטובה גם את היושב-ראש הנוכחי, שטיפל בכך בוועדת הכלכלה, אבל גם את היושב-ראש הקודם של ועדת כלכלה, איתן כבל, שעשה הליך מדהים של שימוע ארוך, מקצועי, ממוקד, ולאחר מכן גם הקים ועדת משנה לבטיחות בדרכים, והייתה לי הזכות לעמוד בראש הוועדה הזו. לא עשינו חשבונות אופוזיציה–קואליציה – אני הייתי בקואליציה והוא היה מהאופוזיציה בכלל, לידיעת כל האנשים שנמצאים פה – והיה תהליך מדהים.

והתהליך הזה, לא רק שהוא היה מדהים, אלא כשאנחנו מסתכלים על הגרף של מספר ההרוגים, אנחנו רואים שבאותן שנים שבהן היו פה דיונים אינטנסיביים, ולא היה שבוע או שבועיים שלא התקיימה ישיבה של הוועדה, והמשטרה באה ונתנה תשובות ושינתה גם שיטות עבודה, ולחצנו על הוספת ניידות, ולחצנו על נושא החינוך – כל נושא החינוך התעבורתי התקדם בצורה אדירה בתקופה הזאת – ראה זה פלא, אדוני היושב-ראש, אני הוצאתי אתמול טבלה, ואתה רואה שבשנים הללו הייתה ירידה, ירידה לא קטנה. אין לי פה כרגע את הנתונים אבל אני עוד אוציא את זה בצורה מסודרת.

זה אומר דבר אחד, שזה בידינו. ובידינו במיוחד גם – אמר פה בועז ידידי; שמעתי אותך בקשב רב, ואתה יודע מה, כשצריך כסף קואליציוני לניידות – לא נדבר על זה עכשיו, לא נערב את העניין הפוליטי – 10 מיליון שקל, זה דבר טוב, כל הכבוד לך שאתה מביא ומה שנקרא מקבץ נדבות עבור הדבר הזה, כי אתה באמת שחקן נשמה בעניין הזה, אבל זה לא צריך להיות כך. וזה גם לא תלוי בשרת התחבורה, כי היא לא יכולה לבוא לשר הבט"פ ולהגיד לו: תקשיב, אני רוצה 400 ניידות. כל גורמי המקצוע בכל המחקרים שנעשו אמרו שפה בארץ, כדי שתהיה נראות ושתהיה הגברה של אכיפה, צריך לפחות 400–450 ניידות. אנחנו היום ב-170, או 220, משהו מהסוג הזה. אז זה לא ש-10 מיליון כאלה או אחרים יעזרו לעניין הזה.

ולכן, גברתי השרה, הצעתי לך בבוקר, ואני מציע את זה גם עכשיו: הרלב"ד, שהיא רשות, צריכה להפוך להיות המתכלל וכלב השמירה של ההחלטות שיתקבלו בכל הנושא המקצועי הזה, גם בהסברה, גם במחקרים, גם בלהציע אלמנטים חדשים כאלה ואחרים, אלקטרוניים. למשל, אני אתן לכם דוגמה: יש מצלמות – גברתי השרה, כדאי שתקשיבי לזה, זו עצה טובה ואני לא אשלח לך חשבונית על זה. יש מצלמות מהירות, מה עושים בדרך כלל? אתה מתקרב למצלמה, מאט, אתה ממשיך. יש במדינות אירופה מצלמות שכשאתה נכנס לכביש מסוים הן מצלמות אותך, ועם הזמן, אחרי כמה קילומטרים מצלמים אותך שוב ויודעים לעשות את החישוב אם עברת על החוק או לא. לפני שלוש שנים התחננתי למשרדים הרלוונטיים: תביאו את הדבר הזה. אתה יודע איזו הרתעה זו? זו התרעה לאורך קילומטרים שלמים, לא פיקים של 500 מטר קדימה, 300 אחורה.

יש וזה לא מופעל?

כי שם יש בעיות משפטיות? אבל אני אומר, יש כל כך הרבה דברים. הסוד של ההצלחה במלחמה הזאת – אדוני, אני מסיים – זה לדעת לתכלל חמישה-שישה משרדים גדולים: משרד התחבורה, משרד הבט"פ, משרד החינוך, הנהלת בתי משפט, כדי לזרז הליכים נגד נהגים עבריינים. כל הדבר הזה צריך להיעשות.

אני מציע ואני אומר, ידידי, בכספים הקואליציוניים – דיברתי איתך, גם דיברתי עם יושב-ראש הוועדה – – –

אני חושב שגם בתקציבה השוטף של הרלב"ד, כדי לאתגר אותם לבנות את המקום שוב ולהתמקצע בו צריך לתת להם תקציב יותר גדול. כרגע התקציב שלהם הוא 70 מיליון, זה לעג לרש. אני מאחל לעצמנו ומאחל לך, גברתי, שתצליחי ותזכי לגרום לכך – להציל הרבה נפשות בישראל. כל אחד הוא עולם ומלואו, ואנחנו בעניין הזה לא נהיה לא קואליציה ולא אופוזיציה. נתמוך בכל דבר טוב וראוי שצריך כדי לעצור את הדימום הנורא הזה. תודה.