ציון יום הבטיחות בדרכים

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

כמעט גנבת לי, אדוני היושב-ראש, את כל הנאום, אבל זה בסדר, כי בדיוק אני אמור להקריא מתוך זה. דברי הקישור שלך מחזקים את המגמה.

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, גברתי השרה, אנחנו מציינים היום את היום הכואב הזה, ציון יום תאונות הדרכים שקורות בארץ, ובאמת ניתן לומר שזו בעצם המכה של הדור שלנו. כיום יש במכה הזאת, במלחמה הזאת, יותר הרוגים מכל מלחמות ישראל. מדובר פה בתאונות דרכים שמשפחות רבות מאבדות שם את יקיריהן, ואפילו הן לא מספיקות להיפרד מהן, בהפתעה. או כאלה שלצערנו בעקבות התאונה הופכים להיות מוגבלים ונכים וחסרי ישע, וזה דבר שממש מצער וגורם לכאבים רבים בכל המגזרים, בכל המגזרים.

השנה הזאת, 2021, היא השנה הכי קטלנית בארבע השנים האחרונות, וההרוגים – מדובר פה על למעלה מ-300 איש, דבר עצוב, מעציב, ונותן לנו המון המון הרהורים וחשיבה. לצערנו, הוכנה תוכנית למלחמה בתופעה עוד בממשלת המעבר, בימיה האחרונים, ולצערנו, לא נדונה כלל אותה תוכנית למרות שהיום היעד הזה הוא יעד לאומי ממדרגה ראשונה. חייבים לאגד כוחות, כל המשרדים, בנושא הזה, אבל לא מספיק נעשה בנושא הזה. זה חייב לעלות במודעות בכל קמפיין אפשרי. אנחנו צריכים לצעוק בקול רם שרכב הוא נשק, רכב הוא נשק, רכב הוא נשק, וצריך ממש להיות זהירים כאשר אנו עולים על הרכב, ולא להתפתות לתת אותו לילדים בבית כדי שיהיה לך קצת שקט מהילד או מהבוגר שלך; תן לו את הרכב שייסע להסתובב, ולאחר מכן, לצערנו, סימן שאלה אם הוא חוזר הביתה.

זוהי מלחמה לכל דבר – גברתי השרה, את איתנו, כן? זוהי מלחמה לכל דבר. במלחמה הזאת יש פצועים, יש הרוגים, יש הפסדי ממון ונזקים. חייבים לאגד כוחות לתת כל תקציב אפשרי למטרה הנעלה הזו ללא שום הגבלה.

ואני רוצה רק לומר ממש כמה נקודות קצרות, שייתנו לנו, איך שאומרים, חומר למחשבה: כל משרדי הממשלה חייבים לעבוד חזק מאוד לסלילת כבישים והתאמתם לתוואי הדרך ולתנאי הדרך החדשים. הכול זה כבר לא מה שהיה פעם, ומי שנוסע כיום, גברתי השרה, גברתי השרה – – –

יש לך קצת חולשה כשאני מדבר, לעבור מאחד לאחד. אני חושב שעבדת קשה מאוד להגיע לאותו כיסא מעור הצבי. אנא, שבי במקומך, תכבדי את המעמד. זה היום שלך, יום ציון המאבק בתאונות הדרכים, אז אני בטוח שאני חייב את גב האומה, את הגב שלך, לנאום שלנו. אז לכן צריכים גם כן לסלול כבישים, להתאים אותם לתנאי הדרך, ולא להשאיר כבישים שבהרבה מקומות ממש נראים כמו כפרים מיושנים; תמרורים ברורים יוכלו למנוע המון בכי תמרורים מהורים; הארת הכבישים הבין-עירוניים; הטמעת לימודי הנהיגה גם בבתי הספר התיכון, בפרט בתחומי הזהירות בדרכים; הצבת ינשופים בכל אולמי השמחות לבדיקה עצמית טרם הנסיעה של הצעירים ברכב – לא צריך לחכות שהשוטר יבדוק מה קורה איתך.

גם בפאבים, במסעדות, במועדונים, בכל הדברים האלה, שיונחו שם ינשופים לבדיקה עצמית; הצבת מצלמות מהירות במקומות נוספים.

אמרתי בעבר גם כן, ואני חוזר על זה, אפילו שחלק גיחכו בהתחלה: צריכים לעודד נהגים זהירים שלא צברו במהלך השנה נקודות; לתת להם פרסים, הנחות לביטוח רכב מקיף או חובה. לעודד גם כן את אותם אנשים: אתה נהג זהיר, אנחנו רואים בך אזרח טוב שעושה למען המדינה. לחשוב על כל כיוון אפשרי, ולא להגביל בתקציב. לצערנו, גברתי השרה, להרבה דברים אומרים "אין כסף". לצערנו, אין כסף לחיילים. למה כן יש כסף, גברתי, וגם זה קשור לתחבורה? להמון נסיעות לחו"ל, לשרים, לח"כים, ואפילו עכשיו הקמת שדולה לתעופה. חסר רק שתקימי מועדון לנוסע המתמיד לכל השרים הנחמדים שטסים להם לדובאי ולכל המקומות.

לכן כואב לי הלב, גברתי השרה, אני עדיין עם לב דואב וכואב שהמון כסף נמצא בספר התקציב – –

– – לחתולי הרחוב – –

– – לחתולי האשפתות. אבל אל תשכחו שאנחנו גם כן אזרחים, לא רק החתולים – –

– – ותשמרו עלינו ועל הבטיחות של הדרכים. תודה רבה.