קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה. במהלך הדיון הרבו חלק מדוברי האופוזיציה לצטט חברי כנסת שהיום נמנים עם הקואליציה ובעבר נמנו עם האופוזיציה עם ביקורתם כנגד החוק הנורבגי מהסיבוב הקודם לפני שנה. אני הצבעתי בעד החוק הנורבגי בכנסת הקודמת, אני אצביע לו גם הערב. לחוק הנורבגי יש גם יתרונות: בעבודת הכנסת, בעבודת הוועדות, בעבודת החקיקה. במבט לאחור, אני זוכר דיונים על החוק הנורבגי ב-20 השנים האחרונות במשאים ומתנים קואליציוניים. על פי רוב, בעבר מי שהתנגדו לחקיקת החוק הנורבגי היו ראשי ממשלה, ודווקא בשנים האחרונות חל שינוי בנושא הזה: דווקא ראשי ממשלה תומכים בחוק הנורבגי, מתוך ראייה שזה מרחיב את נפח העבודה של הקואליציה בוועדות הכנסת ובעבודת החקיקה, ובוודאי שזה דבר מבורך.
אני רוצה להתייחס לחלק מהדברים ששמעתי. לא שמעתי את כל הדוברים. חלק מהדוברים שדיברו בדיון הזה שמעתי. חבר הכנסת משה ארבל – שאני מחשיב אותו לאחד הפרלמנטרים הרציניים בבית – התייחסת להשתתפות השר המקשר בין הממשלה לכנסת בישיבות נשיאות הכנסת. אני רוצה להגיד לך שתמיד – ממה שאני זוכר בשני העשורים האחרונים – השר המקשר בין הממשלה לכנסת היה מוזמן לישיבות נשיאות הכנסת. בדרך כלל הוא גם היה מגיע, ואתה יכול לבדוק את זה עם השר לשעבר גלעד ארדן, היום השגריר באו"ם, עם השר לשעבר יעקב אדרי ועם רבים אחרים, יכול להיות שאפילו עם השר יריב לוין, שהיה איזה תקופה כמדומני, אבל בזה אני לא בטוח.
אבל זה לא דבר חדש, וזה גם דבר סביר והגיוני שהשר המקשר בין הממשלה לכנסת ישתתף – אגב, גם מזכיר הממשלה היה מוזמן לישיבות.
אני אומר שגם מזכיר הממשלה היה מוזמן לפורום הזה של ישיבת נשיאות הכנסת, וגם השר המקשר בין הממשלה לכנסת. זה לא תקדים, זה דבר סביר. הוא לא חייב להגיע, אבל ממש אין בזה בעייתיות.
חברת הכנסת מאי גולן ציינה, בכנות, שהיא לא מהוותיקות שבין חברי הכנסת. אבל אני יכול לומר שאינני זוכר אופוזיציה שלא התלוננה, ותמיד תחת אותו צמד מילים, על דורסנות הקואליציה.
גברתי, ציינת שאת לא מהוותיקות, אז אני אומר לך בפרספקטיבה. בפעם הראשונה שאני שמעתי את זה, זה היה ב-2003, אז ודאי חבר הכנסת חיים כץ זוכר שהאופוזיציה – ומי שהייתה אז יושבת-ראש סיעת העבודה הייתה חברת הכנסת דליה איציק – הם בחרו אז להחרים את ההצבעות בחוק ההסדרים והתקציב מתוך איזו מחאה. הדבר הזה – האסטרטגיה הפעם של האופוזיציה היא בהחלט שונה, אבל אני חייב לומר גם שאין פה דורסנות. נהפוך הוא, אני חייב לציין שיש פה דיון על פי כל דקדוקי הטקס, ארוך, ממצה. האופוזיציה ממלאה את זכויותיה לקיים דיון ממושך, דיון אישי, בכל חוק בקריאה הראשונה.
זה בסדר גמור, זה חלק מההליך הפרלמנטרי, אבל הזכויות נשמרות. ולכן אין צורך להפריז, אין צורך להגזים, כל צד יעשה את מלאכתו.
אני קורא למליאה לאשר את התיקון לחוק-יסוד: הכנסת בקריאה הראשונה, ולהעביר אותו לוועדת החוקה, חוק ומשפט להמשך הליכי החקיקה.
441 מילים של גדעון סער. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.