קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, טיפה שינוי אווירה. ברשותכם, בואו נרים משקפת 30 שנה קדימה: מדינת ישראל תכפיל את מספר האזרחים – מתשעה מיליון ל-18 מיליון נפש על אותה פיסת אדמה, על אותם מקורות מים, אותם בתי חולים, אותם מקומות עבודה, כבישים. זו תהיה ישראל שאם לא נתכנן אותה נכון, היא תידרדר לאחור, ומכאן יש צורך בגיבוש חזון ותוכניות עבודה רב-שנתיות, ובזה הייתי עסוק בשלוש השנים האחרונות.
אחת מהתוכניות שאני רוצה לדבר עליהן היא תוכנית לפיתוח של כל חבלי ארץ ישראל. היום בפועל האוצר רץ אחרי אזורי הביקושים – במרכז, בגוש דן, כי זה מכניס יותר כסף לקופת האוצר. אבל הדבר הזה גורם לפערים שהולכים וגדלים באיכות החיים בין הפריפריה למרכז שנה אחרי שנה. המשמעות של זה בפועל הוא ויתור דה פקטו של המדינה על חבלי ארץ ישראל, בלי מלחמות, ללא מאבק; ויתור מרצון על החלום של המחנה הלאומי של יישוב כל חבלי ארץ ישראל. ההזנחה של הגליל והגולן, הנגב והערבה ויהודה ושומרון מהווה את אחת הסכנות הגדולות ביותר לריבונות שלנו בישראל. וזה קורה כי באוצר חושבים על חבלי ארץ ישראל כהוצאה תקציבית שההחזר שלה נמוך, כנטל. אני טוען שההפך הוא הנכון: אנחנו צריכים להסתכל על חבלי ארץ ישראל כהזדמנות וכהשקעה ציונית וחברתית אדירה, וזה אחד האתגרים הציוניים הגדולים של ימינו – לפתח את כל חבלי ארץ ישראל, לייצר בהם ביקושים, כך שמשפחות צעירות ירצו לעבור לגור שם, כדי שהחינוך שם יהיה יותר טוב, כדי שיהיו שם מקומות עבודה איכותיים ותשתיות משמעותיות, ובשביל שנוכל לצמצמם את הפערים באיכות החיים יחסית למרכז הארץ לכלל המגזרים.
אבל פה בדיוק נמצא הפער בין החזון והרצוי מצד אחד לקואליציה ולממשלת השיתוק מצד שני. כי בממשלה שיש בה וטו של שמאל, יהודה ושומרון לא יוכלו להיות בתנופת פיתוח ובצמיחה כפי שראוי, כי בממשלה הזאת לא יסיטו את המשאבים שנדרשים מהמרכז לתיעדוף כלל תושבי הפריפריה, כי מה שמדביק את חלקי הקואליציה, לצערנו הרב, אלו חרמות ופסילות אישיות וממשלה שפועלת על המכנה המשותף הנמוך ביותר. חבריה לא מאוחדים סביב חזון משותף אלא בעיקר יודעים למה לא, למה לא ממשלת נתניהו. ועם שנאה לא בונים מדינה.
לכן, חברות וחברים, אנחנו בליכוד ושותפינו לאופוזיציה, שפועלים מאהבת המדינה, נזכיר לכם כל הזמן מה הדבר הנכון לעשות, וכל חברי הכנסת ששייכים למחנה הלאומי בממשלה הזו לא יוכלו להתחמק מההחמצה הגדולה שלפנינו. במקום קידום חבלי ארץ ישראל, אנחנו נעשה "במקום – דרוך", ועמידה במקום זה להידרדר אחורה. תזכרו, חברות וחברים, שלעם ישראל יש זיכרון ארוך, והעם ישפוט את מעשיכם לעולמים.
387 מילים של ניר ברקת. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.