קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כן, כן, הם נותנים. יש יושב-ראש לארג'.
אין פה תחרות מי יושב-ראש יותר טוב, לא בסדר.
אדוני היושב-ראש, כבוד השר דרעי – השר לשעבר – אני רוצה להתנצל בפני חברי בועז טופורובסקי. שמו אתכם בחזית, לוחצים אתכם מאוד – זה קורה לכולם, אגב – ואתם, לפעמים אולי מחוסר שימת לב, פועלים באגרסיביות יתר. אני שמח שלאחר שעה של דיון עצרת את הדיון, בהתייעצות כמובן עם האנשים שאתה צריך להתייעץ איתם. עשית נכון, ואני מתנצל ברמה האישית אם פגעתי בך, לא התכוונתי לכך, אבל אני רוצה שתבין דבר אחד: אתה שליח ואנחנו שליחים. יש כללי משחק, ואי-אפשר בכללי משחק לבוא להגיד: אבל גם אתם כשהייתם פעם הייתם ככה, ואתם כשהייתם פעם – זה כמו ילד שאומרים לו, אז הוא אומר: אבל למה הוא עשה? זה גם הנושא שלנו עכשיו.
אז קודם כול, בועז, ברמה האישית, שאפו על ההחלטה. זו החלטה נכונה, וטוב מאוד שלא הגענו איתה לבית משפט.
כי הוא לא היה איתי בוועדה שנה.
אתה היית איתי שנה וחצי בוועדה, קראת לי "יעקב".
פתאום הוא התחיל לקרוא לי, אתה שומע, סגלוביץ', הוא התחיל לקרוא לי "מר אשר".
"חבר הכנסת אשר", הוא עוד עושה את זה עם המלרע ועם המלעיל. אמרתי לו: הלו, מה קרה? אווירת הלחץ של הקואליציה הלחוצה הזאת.
לא, הוא לא הוציא. הוא לא הוציא. אבל אני אגיד לך, אדוני היושב-ראש – – –
הרב דרעי, בועז, תקשיבו אליי. תעזור לי, אדוני היושב-ראש.
תן לי דקה אחת. דודי, אתה מפריע לי, אני לא מפריע לך בנאומים. במה דברים אמורים?
הצעת החוק שעומדת כאן היא בעצם אותו דבר. באים ואומרים – ישבו פה אנשים, דיברו על מיקי זוהר, דיברו על נתניהו, דיברו על זה, לא ישרים, לא הגונים, לא כלום, ועכשיו הם באים עם אותו חוק, מנופח פי שניים בכל פרופורציה, ועל מה הם נתלים? ככה גם נתניהו עשה, ככה גם מיקי זוהר עשה.
תן לי לסיים. רוממות הדמוקרטיה – – –
משפט סיום, אדוני היושב-ראש: רוממות הדמוקרטיה בלשונם וחרב פיפיות בידם. זה בדיוק העניין, ולזה קוראים צביעות.
360 מילים של יעקב אשר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.