הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 51)

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

כבוד יושב-ראש הישיבה, חבריי הנכבדים.

הם עולים עכשיו. עכשיו הוועדה ננעלה.

כן, בהחלט. נכון. אז אם שאלתם את עצמכם איך נראית ממשלה ללא עמוד שדרה, את התשובה קיבלתם היום: בדיוק כמו שנראו ידיעות החדשות היום. בבוקר, לאחר ישיבה ארוכה של תושבי אביתר, הוחלט לקבל מתווה שהוצע להם על ידי הממשלה – או אולי שר הביטחון ושרת הפנים, בלי ידיעת ראש הממשלה? יכול להיות. המתווה שגובש הציע שהתושבים יתפנו בהסכמה, אבל תישאר נוכחות יהודית קטנה – ישיבה ואנשי צוות, כמדומני – ובהמשך לפתח את היישוב ולהשיב חזרה את התושבים. נכון – – –

נכון – לא יודעת מי שומע אותי אבל אני אמשיך – לא מה שמצפים ממנכ"ל מועצת יש"ע לשעבר, אבל נו, הסכם טוב.

לאט-לאט החלו חגיגות. המתיישבים שמחו, ובצדק: הישג מרשים לעשרות משפחות ששידרו עוצמה ונחישות, וזה לא היה לחינם. אלא שעם פרסום הדברים החלו גורמים בממשלה שהציעו למתיישבים את ההסכם להתנגד לו. במרצ תקפו, רע"מ התרעמו, העבודה כמעט הכריזה על שביתה, וראש הממשלה לא ידע מה לעשות. זו הרי לא ממשלת ימין, יש לו התחייבויות קודמות. מה עושים? ישב בנט בישיבת הסיעה ואמר: זה נושא רגיש, עוד לא סגרנו אותו, מנסים להגיע לפשרה, שרי הביטחון והפנים עובדים על זה, עוד לא צריך לעשות מזה חגיגה. עוד לא צריך לעשות מזה חגיגה? עכשיו אתה אומר, אחרי שתושבי אביתר יושבים לילה שלם ודנים בכובד ראש בהצעה?

אבל חבריי, אין מה לעשות, כך נראית ממשלה שלא יכולה למשול. אני לא דנה את ראש הממשלה. יש לו את חברתי אבתיסאם מראענה ואת מנסור עבאס; יש לו את גבי לסקי ואת יאיר גולן, את ווליד טאהא ואת מוסי רז, הוא לא יכול לקבל החלטות לבד. מה, הוא ראש הממשלה? תודה.