קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
בוקר טוב, חברי הכנסת. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שוחחתי לפני כן ואמרתי את עיקרי הדברים האלו בוועדה המסדרת שדנה בדיון הדחוף על חוק הדיינים. שוחחתי עם יושב-ראש הכנסת היוצא חבר הכנסת יריב לוין ושאלתי אותו על מה שמתרחש כאן היום בערב, עד כמה זה סביר, עד כמה זה קונבנציונלי. אני זוכר שיושב-ראש הכנסת יריב לוין התנגד לזה שאני אהיה יושב-ראש הוועדה לביקורת המדינה כשאני הייתי באופוזיציה, וכשהוא כמובן היה יושב-ראש בקואליציה, בשם אותה ממלכתיות, שכנראה הולכת לאיבוד.
אמרתי לחבר הכנסת האוזר שהוא כנראה עבר לשמאל על מלא. על מלא. כי השמאל, כשהוא רוצה, הוא יודע לגייס את כל הממלכתיות אליו, ולחבק אותה כל כך חזק. וכמו שאמר לך, כבוד סגן השר סגלוביץ', חבר הכנסת יריב לוין לפני כן, החוכמה היא שכשאתה מקבל את ההחלטות וכשאתה נמצא בתפקיד, אז ליישם אותן.
והיום נראה שלכנסת ישראל אין שומר סף. הטפתם לנו, בלבלתם את המוח על ממלכתיות, על שומרי סף, על דברים שלא עושים. אין, איבדתם את כל הברקסים. דיון על חוק הדיינים באמצע הלילה, חשוב, קורה במקביל. חברי כנסת צריכים לרוץ מהוועדה המסדרת למליאה, מהמליאה לוועדה המסדרת. הכול מותר. הכול מותר.
אני רוצה לומר ליושב-ראש הכנסת, חבר הכנסת מיקי לוי: אם אתה, יושב-ראש הכנסת, חבר הכנסת מיקי לוי, אם אתה לא תשמור על הכנסת, אף אחד אחר לא ישמור על הכנסת. לא שר החוץ יאיר לפיד ולא אף חבר כנסת אחר. גם היועץ המשפטי של הכנסת לא ישמור על הכנסת אם יושב-ראש הכנסת בעצמו לא ישמור עליה. ומה שאנחנו רואים כאן זה פשוט דריסה ברגל גסה. ברגל גסה. אבל אני מבין שהדברים לא כל כך מעניינים, כי מי ששומע – שומע, ומי שאוטם את אוזניו – אוטם.
278 מילים של אופיר סופר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.