קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני. האמת היא שחבל שראש הממשלה לא פה. לא, הוא עדיין פה. אדוני ראש הממשלה – – –
טוב, הוא לא מקשיב. האמת היא שבמידה מסוימת, מאחר שלראשונה מאז קום המדינה יש לנו ממשלה שאיננה ציונית, ובעצם אנחנו קצת חוזרים לתקופה של טרום המדינה, ויש את המדינה שבדרך ויש את המדינה שבדרך למקום אחר, אז כדאי מאוד וחשוב, כאשר המשבר הראשון – לא פלא שהממשלה הלא-ציונית הראשונה של מדינת ישראל נתקלת במשבר של הממשלה הלא-ציונית הקודמת של מדינת ישראל, ממשלת המנדט. ואני רוצה להגיד לכם שאפילו ממשלת המנדט הבינה שכאשר תקום פה סוף-סוף מדינה יהודית, זאת שאתם כרגע עסוקים להפוך למדינת – לא יודע, כל אזרחיה, חלק מהאומה האסלאמית, אני לא ממש יודע מה ראש הממשלה מתכנן עבורנו – היא קבעה בהחלטה 181 של העצרת הכללית של האו"ם, החלטת החלוקה, כלל מאוד מאוד מיוחד: לאנשים בגיל 18 ומעלה תהיה הזכות לקבל, תוך שנה מיום הכרזת העצמאות של המדינה שבה הם מתגוררים, את האזרחות של המדינה השנייה, בתנאי ששום ערבי המתגורר במדינה הערבית המוצעת – לא תהיה לו הזכות לבחור אזרחות של המדינה היהודית המוצעת, ושום יהודי המתגורר במדינה היהודית המוצעת – לא תהיה לו הזכות לבחור את האזרחות במדינה הערבית המוצעת.
זאת אומרת, אפילו החלטת החלוקה של האו"ם הבינה – חבל שכבוד ראש הממשלה מנסור עבאס לא מקשיב – אבל החלטת החלוקה של האו"ם – – –
רגע, הוא השר שנוכח עכשיו בממשלה? מי השר?
אוקיי. אז אני רואה ששני שרים לא מקשיבים לי: גם ראש הממשלה – – –
אין בעיה. לא, אבל אני אשמח שהם יקשיבו.
אבל מותר לי להגיד שאני אשמח שהם יקשיבו. נכון?
יש שר, יש שר. אז אני אומר שאפילו בהחלטה 181 הבינו שתושבים ערבים של המדינה הערבית לא יכולים לקבל אזרחות של המדינה היהודית. כך קבעה החלטה 181 של האו"ם. אני יודע שאתה מתנגד לה, כי היא אומרת שיהיו שתי מדינות – מדינה אחת לערבים, מדינה אחת ליהודים – בעוד שאתה אומר שצריכה להיות מדינה אחת על כל המרחב, כמנהג האחים המוסלמים – מדינה מוסלמית אחת, ואפילו לא מדינה – כל המרחב בח'ליפות אחת גדולה. אבל מאחר שבכל זאת אנחנו פה פועלים לפי המנדט – תוכנית החלוקה של האו"ם, אולי נחזור אליה, כי גם היא מעניקה לפחות מדינה יהודית אחת – אז אנחנו מבקשים שלא תכפה עלינו את האזרחות של אלו שמתגוררים במדינה הערבית המוצעת.
385 מילים של שמחה רוטמן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.