קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אני רוצה, בבקשה, אדוני היושב-ראש, להמשיך את השיחה מהפעם הקודמת, שבה אני משתדלת להסביר עם מי בעצם יש לנו עסק. מי זה היושב-ראש שלנו. ואם אתה תהית קודם, והתפלאת שחלק מחבריי מדברים על כל הדברים הטובים שקורים בממשלה שבה אתה משפיע כל כך הרבה – ברוך השם, מקימים ישיבה באביתר ומחזקים את ההתיישבות בגב ההר וכו' – אין סתירה. אין סתירה. הרצונות שלך והשאיפות שלך, שהם חמורים מאוד, והיכולת שלך לסחוט בלי סוף – למשל את שרת הפנים בחוק איחוד משפחות, שאתה מחורר אותו יחד איתה עוד ועוד, ועוד כהנה וכהנה – הם לא סותרים את העובדה שיש מצד אחד את השאיפות שלך, שהן חמורות מאוד, וחמור מאוד שעשו יחד איתך ממשלה, ומצד שני יש, ברוך השם, דברים טובים שאתה זוכה להשלים לעם היהודי. וזה "מזה וגם מזה אל תנח את ידך".
אז אני מקריאה כמה מהציטוטים. למשל, אומר כבוד היושב-ראש מנסור עבאס: מאז 1948 העם הפלסטיני חי באסון מתמשך, שנוצר על ידי כנופיות הטרור של הציונות. זה השותף שלך, כבוד השר חילי טרופר. זה מה שיש לו להגיד על הציונות.
זה רשום לי דווקא כתרגום מערבית. רוב הדברים הם תרגומים מערבית.
בסדר, הוא יכול להביא תרגום אחר. אני פשוט מסבירה לשר חילי טרופר, שהכיסא – – –
זה ציטוט מ-2016. אחר כך אני יכולה להביא את הציטוטים המדויקים, אם אתה מאוד רוצה לעקוב אחרי ההתבטאויות של עצמך בערבית.
בכל מקרה, כבוד השר חילי טרופר, מאוד חשוב שתדע שהכיסא שאתה יושב עליו יושב על הכתפיים של היושב-ראש מנסור עבאס. וכדאי שתדע על איזה כתפיים אתה יושב. אז עוד ציטוטים. למשל: אני קודם כול פלסטיני, אני מייצג את התנועה האסלאמית בתוך מדינת ישראל. אני רוצה, דרך אגב, להגיד לך, כבוד השר חילי טרופר, שהתנועה של האחים המוסלמים במצרים, למשל, יושבת בכלא. במדינת ישראל היא יושבת פה, על כיסא היושב-ראש. זה הבדל קטן בינינו לבין מצרים. עוד דוגמה אחרת: אני פונה לכל קבוצות העם הפלסטיני לעסוק בפעילות לתמיכה באסירים הגיבורים שלנו. כמובן, באסירים הכוונה לא אלה שגנבו או אלה שירו אחד בשני בכל מיני מקומות בארץ; הכוונה, כמובן, למחבלים. או, למשל, ממש ציטוט ממאי, עכשיו, לפני פחות מחודש: המהומות האחרונות הן מחאה לגיטימית על ההתגרות ועל השימוש בכוח בתוך מסגד אל-אקצא. וזה בדיון בראשותך על גל המעצרים בחברה הערבית. או, למשל: העם הפלסטיני דחה והתנגד לכיבוש, וימשיך להתנגד למשטר האפרטהייד עד שיגיע ויגשים את חלומו לחופש ולעצמאות. או למשל, כבוד השר טרופר, מה שהיה לשותף שלך להגיד על שמעון פרס: שמעון פרס, מסמלי הציונות, לא התחרט על פשעיו נגד העם הפלסטיני. או, לדוגמה: ירושלים ואל-אקצא – לב האומה האסלאמית; לאיש אין זכות לוותר עליהן. וכן הלאה וכן הלאה וכן הלאה.
עכשיו אני רוצה להגיד לך משהו. יש לי אין-סוף כאלה ציטוטים, רובם תרגומים מערבית, אבל מה הנקודה? הנקודה היא שמצד אחד השר חילי טרופר ושרים אחרים יושבים על הכתפיים שלך, אבל מצד שני, הם כבר עכשיו מתכננים איך לרדת מהכתפיים שלך. מה הם מתכננים? הסידור הזה, שבאמצעותו אפשר יהיה – – –
זה בדיוק המשפט האחרון, וזאת הפואנטה. הסידור הזה, שבאמצעותו אפשר יהיה להביא ארבעה ח"כים – כנראה הם מתכוונים מהליכוד לתוך הקואליציה – למה זה נועד, אתה חושב? למה זה מיועד?
בדיוק. לזה זה מיועד, הכושי עשה את שלו.
ולכן, אני מציעה לך לחשוב טוב טוב על החוק הזה. זה חוק שבעצם בעזרתו חילי טרופר יקבל את הסולם לרדת מהכתפיים שלך ולטפס על כתפיים אחרות. זה הכול.
546 מילים של אורית מלכה סטרוק. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.