קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, האמת היא שאני בא בדיוק לדבר על הדבר הזה.
אתה היית יושב-ראש ועדת הכנסת. מעולם לא נתקלנו בכזה דבר. יש כאן כרגע מליאה, חוק-יסוד, חברי הכנסת גם רוצים לשמוע וגם לדבר, ובאותו זמן מכנסים ועדה מסדרת. נרשמתי שם, באתי לכאן לדבר, יכול להיות שכשאחזור כבר יעבור הזמן שלי. ואני שואל את היועצת המשפטית שם: מה המינוח לכנס ועדה בזמן מליאה? היא אומרת: יש חריג כשזה נושא מיוחד. חשבתי לעצמי, מה זה מיוחד?
אבל תקשיב. מילא, נגיד, החוק של הביטוח הלאומי – בגלל שמחר נגמר התוקף צריך להעביר את זה לוועדת הכספים.
אוקיי. אני רק אומר. אז שאלתי מה זה חריג. מילא, נגיד החוק של הביטוח הלאומי, גם אם אנחנו חולקים עליו, אבל נגמר עכשיו החודש, ואם לא יורידו את זה מייד לוועדת כספים, אז אי-אפשר יהיה בכלל לתת דמי אבטלה. נו, מילא, זה חריג, צריך לכנס עכשיו באמצע הלילה באותו זמן. אבל חוק הדיינים. מה, האם מחר הולכים לכנס ועדה למינוי דיינים, וחס וחלילה לא ייבחרו דיינים חרדים? מה החריג בדבר הזה? כבר דיברו שם חברי ועדה שיגישו עתירה בנושא הזה.
אבל למה? אתה היית יושב-ראש ועדת הכנסת, הקמת את כל הוועדות בכנסת הקודמת – –
– – אפשר לתת הפסקה במליאה, לנעול את המליאה לאיזה חצי שעה, ללכת לוועדה המסדרת, להצביע ולחזור לכאן.
אני מבקש שגם היועצת המשפטית של הכנסת וגם יושב-ראש הכנסת ייתנו את דעתם לנושא, אנחנו נמצאים בפלונטר. עכשיו אני רץ לשם, ויכול להיות ששם כבר לא אוכל לדבר. זכותה של הכנסת נרמסת פעם אחר פעם. תודה רבה.
262 מילים של אוריאל בוסו. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.