קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
מכובדי היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, השבוע הזה היה שבוע דמים קשה בחברה הערבית; מקרי רצח מזעזעים, אנשים נהרגו, נרצחו, נפצעו, ירי מתמשך, הנשק משתולל. המשטרה היא אותה משטרה והדם, לצערנו, אותו דם. אין שינוי, אפילו לא רואים שינוי בגישה, כאילו חיי האזרח הערבי שווים פחות.
האמת היא שהגשתי יחד עם חברי כנסת אחרים הצעה לדיון דחוף במעשי הרצח הנוראיים שהתרחשו בחברה הערבית, והופתעתי לגלות שהנשיאות לא אישרה את ההצעה הזאת. קראתי את חמשת הנושאים שאושרו, הם חשובים; אף אחד מהם, אדוני היושב-ראש, לא חשוב מרצח של אזרחים, במקרה הזה רצח של אזרחים ערבים. ואני תוהה, ושואל אותך: למה לא אישרתם את ההצעה של שלושה חברי כנסת משלוש סיעות שונות להביא לדיון כאן במליאה את המשך מעשי הרצח הנוראיים, האכזריים והקשים ביותר שהיו לאחרונה? אני לא רוצה לפרש או לתת הסברים וספקולציות, אבל ההחלטה הזאת, בעיניי, היא החלטה תמוהה. היא רק מוכיחה את מה שאני אומר, שגם בכנסת חיי ערבים שווים פחות, ושום דבר לא השתנה. אפילו ממשלת השינוי לא מאשרת ישיבה או דיון או הצעה דחופה. הצעה דחופה, נראה לכם סביר?
זה מקומם. אתה היית סגן. למה לא אישרת?
מישהו הצביע נגד אישור טיפול ודיון ברצח ערבים? מישהו מצביע נגד?
שאלתי אותו. אני מחכה לתשובה. לך, לנו, לכולם.
אני באמת מחכה לתשובה ממך. אתה אמור לתת תשובה לי ולכנסת – –
– – ולמשפחות שהתקשרו. אגב, אני אמרתי שנדון בזה בכנסת.
הייתי בטוח שזה אוטומטית יידון בכנסת.
מתברר שזה לא אוטומטית נדון בכנסת.
אתם מתארים לעצמכם שרצח כזה היה מתרחש ברעננה או בהרצליה או בתל אביב, ולא היה נדון כאן בכנסת מייד באותו שבוע? אני אשאיר את זה באוויר.
271 מילים של אחמד טיבי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.