קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אני רוצה לפנות ולדבר, לא בבקשה ולא בעזרה, אל אחינו הציבור הדתי-לאומי על כל גווניו, החרד"לי והפחות-חרד"לי. זה לא סוד שהיו ויהיו – היו ויהיו – בין הציבור החרדי והשקפת עולמו לבין הציבור הדתי-לאומי הרבה מחלוקות אידיאולוגיות, ולא פעם ולא פעמיים; מחלוקות וויכוחים על נושאים כאלה ואחרים, כי בכל זאת, במסגרת הדירוג, אנחנו נמצאים קרוב יותר אחד לשני, וכשנמצאים קרובים יותר, גם חולקים על הרבה מאוד דברים בצורה חדה וברורה. אני רוצה לומר שלא נזכרנו בכם עכשיו בגלל שאנחנו צריכים את עזרתכם לחזור לממשלה, להקים קואליציה. לא זה העניין. אנחנו יושבים ונדהמים ממה שאנחנו רואים ביחד איתכם. איך הולכים לרמוס ברגל גסה גם דברים שהיו פעם קונסנזוס. גם בחילוקי הדעות הגדולים שהיו בזמן זבולון המר, או בזמן יוסף בורג, עם חברי הכנסת החרדים, היו דברים שהיו מכנה משותף. והיום רוצים לרסק את הכול.
הינה, אתם נמצאים בתוך ממשלת ערב רב כזו. הדבר הראשון שמבקשים מכם, מנציגה שלכם, יושבת-ראש הקואליציה, זה מכל ועדות הכנסת להביא ראשונה את ועדת החוקה, חוק ומשפט. והיהלום שבכתר זה לשים בראש הוועדה הזאת, שאחראית גם מול בתי הדין, בצומת הכי רגיש של דת ומדינה – לשים רביי רפורמי. זה לא בעיה שלנו. אתם, מישהו מכם היה מאמין שזה מה שהולך לקרות בתקופה הקרובה? אנחנו יכולים לחלוק אם מדינת ישראל היא אתחלתא דגאולה או לא, אנחנו יכולים לחלוק, ולבוא ולומר שאנחנו מקפידים על הכשרים יותר גדולים מהרבנות, אבל יש בסיס. הבסיס הזה משרת את רוב-רובו המסורתי והדתי של עם ישראל, ואנחנו רוצים לשמר את זה. ואתם, אתם היום, מבלי משים, מבלי לראות דרך האאודי הכהה – איך אתם רומסים את משנתו ואת משנתם של הרבנים וגדולי הדור שאתם הלכתם בדרכם וחלקתם עלינו.
אבל הכול מתפורר. לשים מישהו שרוצה לשנות את הדבר הכי עתיק בעם ישראל? הוא לא אומר: אני לא רוצה לעשות, הוא לא אומר: תן לי להיות אדם חופשי, אני לא רוצה להיות מאמין או להיות מחויב, הוא רוצה לשנות. זה כמו לשים כפרויקטור קורונה את האדם שמטיף לכך שאנשים לא צריכים חיסונים. זה בדיוק אותו דבר, אדוני היושב-ראש, וזה ההרס הגדול. זה לא אישי על הבן אדם, הוא עושה את הקריירה שלו מזה. אבל אתם, אחיי מהציונות הדתית, בואו נמשיך לריב הלאה, על הדברים שמעבר לבסיס. אבל את הבסיס אתם הורסים בידיים, ולא תהיה על זה מחילה.
369 מילים של יעקב אשר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.