קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה, אדוני היושב-ראש, ברשותך. יש שר במליאה, אדוני היושב-ראש? כן.
חבריי חברי הכנסת, השר, האמת, אנחנו נמצאים עכשיו בדיון על ועדת החוקה שרוצים להקים, ועדה לא דמוקרטית בחלוקה שלה, ואני רוצה רק להגיד לכם איזשהו ציטוט, שתבינו מה רוצים לעשות, את מי רוצים להעמיד בראש הוועדה. לא מבין למה בית המקדש השני לא נבנה במרכז תל אביב – מי אמר את זה? אותו רפורמי שרוצים לשים אותו יושב-ראש ועדת החוקה של מדינת ישראל; אותו רפורמי שלא מכיר בעם היהודי, והם אפילו לא רצו להקים את המדינה היהודית, ואמרו: למה צריך להקים את המדינה היהודית? תבדקו. אותם רפורמים שרוצים, בעצם מה הם רוצים לעשות? למחוק מהסידורים שלהם – מחקו כל זכר של בניית ירושלים ובית המקדש. אותם רפורמים שבחופה אצלם לא צריך שיקדש רב, לא צריך שיקדש אדם שמבין ביהדות. מספיק שיעמוד שם אדם שהוא חילוני ויקראו לו: ההוא, הרב. אותו רפורמי שמבחינתו יעמוד בחופות שלו כומר ורבי. זה אותו רפורמי שרוצים להעמיד בוועדת החוקה. וכאשר הרפורמים לא מאמינים, והוא אומר: למה צריך? למה היה צריך לבנות את בית המקדש השני בירושלים ולא במרכז תל אביב? אז אותן אלה, נשות המריבה הרפורמיות, נשות השנאה והמריבה – לאן הן רצות כל ערב ראש חודש, ועוברות על החוק ביחד איתו, על התקנות של היועץ המשפטי? לאן הן רצות? לכותל המערבי. לכותל, לשריד בית מקדשנו, שהן חלוקות עליו, ולמה היה צריך אותו שם. אז בבקשה, שייקחו את הכותל וייבנו להן כותל במרכז תל אביב. הן רק יודעות ששם לא יהיו להן לקוחות. הן יודעות שיראו כמה שהן לא שוות. אם הן יעשו, מי יבוא אליהן? אלה אותם רפורמים שרוצים לעשות לנו שנאה בעם. הם עושים את הקרע בעם. והיום ממשלת ישראל, כנסת ישראל, הולכת להצביע על יושב-ראש ועדה מאצלם, יושב-ראש ועדה מהרפורמים, שלא מחפשים לאחד את העם. שלא מחפשים לאחד העם.
תסתכלו, יושב פה מנסור עבאס, אתם יודעים איזו אחדות בעם הוא עשה? אתם יודעים איזו אחדות בעם הוא עשה? הוא לקח את היישוב אביתר והכשיר אותו. מנסור עבאס, ווליד טאהא, סעיד אלחרומי ועיסאווי פריג' – כל אלה עושים אחדות בעם. הם לקחו את אביתר ועוזרים להכשיר אותו. אבל הרפורמי הולך ועושה לנו קיטוב בעם, שנאה בעם. וזה הולך לעמוד בראשות ועדת החוקה, שעוברים בה חוקים של מדינת ישראל, של העם היהודי. זה עוד חלק בעם היהודי, והם רוצים להפיל את האבן מהחומות של העם היהודי, ואנחנו לא ניתן, ורק נילחם. תודה רבה.
379 מילים של ינון אזולאי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.