קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני לא יודע אם יש כאן שרים, אבל בכל אופן, חבריי חברי הכנסת, בן סורר ומורה נשפט על שם סופו.
יש שר. הוא עסוק בדיבור. בן סורר ומורה נשפט על שם סופו, שסופו ללסטם את הבריות. על אף שעכשיו הוא עושה עבירות קטנות של בשר ויין, אבל הוא לא עשה עבירות שמגיע לו עונש חמור כזה. אבל מדוע אנחנו יודעים מה יהיה הסוף? יש דברים שרואים בהם כבר בהתחלה מה יהיה הסוף. אנחנו מקימים היום ועדת חוקה – אתם רוצים להקים ועדת חוקה, שבבסיס שלה אתם כבר מפעילים את הדורסנות שלכם, את ההתנהגות השרלטנית שלכם בהדרה של אופוזיציה, שהיא קצת פחות מהקואליציה, בתקדים שלא היה כמותו. גם אנחנו היינו בקואליציה. אנחנו יודעים אילו דיונים היו; אנחנו יודעים התחשבות; אנחנו יודעים כמה עשינו. גם כשרצינו רוב הלכנו על רוב מאוד מאוד רגיש, ולא נתנו לקואליציה מרחב, כדי שיבוא לידי ביטוי בוועדות, ובמיוחד כשמדברים על ועדת החוקה. אני לא יודע אם אדוני היושב-ראש שם לב, אבל כשחברת הכנסת סילמן הציגה פה את השמות – סיעת ש"ס בראשה – אנחנו מלכתחילה כבר ידענו שלא ניתן שמות. לא רצינו לתת שמות, כי אנחנו לא יכולים להיות שותפים לעוול כזה.
אבל לא רק זה. אנחנו גם יודעים את מי אתם מייעדים לעמוד בראש ועדת החוקה. זאת הבעיה המרכזית. אני כבר אולי החבר הוותיק ביותר בבית הזה בוועדת החוקה ברצף – 12 שנה. עברתי יושבי-ראש שלא תמיד הלכו עם כולם, גם בתקופה שהיינו באופוזיציה. דוד רותם, זיכרונו לברכה, שניהל מאבקים לא פשוטים, עשה את זה בהגינות וביושר אבל שמר על העם היהודי.
היושב-ראש, בבסיס שלו את מי הוא מייצג בכנסת? את התנועה הרפורמית, שמטרתה הגדולה ביותר והמשמעותית ביותר היא להחליש את העם היהודי; לכרסם בעם היהודי בפעולות שהם עושים בכוונת מכוון. זה לא כאלה שלא יודעים, ואנשים מסכנים שהילדים שלהם בחוץ לארץ ובסוף מצאו עם מי להתחתן ולא תמיד עם העם היהודי. אנשים שמדרבנים לזה; שמובילים את הדבר הזה. אותו אתה רוצה לשים, את מי שמייצג את התנועה הרפורמית בראש הוועדה?
אנחנו יודעים שלוועדת חוקה, יותר מוועדות אחרות, אם לא יותר, דברים שמגיעים לשם זה אחרי הרבה התאמות ותיאומים עם היושב-ראש, על ניסוחים כאלה, על קודקסים של חקיקה שמגיעים לוועדת חוקה. אנחנו יודעים כמה חוקים של בתי הדין נמצאים בוועדת החוקה; כמה נושאים של דיון נמצאים בוועדת החוקה בסמכויות כאלה ואחרות. את זה אתם מבקשים לתת למישהו שכל מטרתו הפוכה מהמטרה של שמירה על העם היהודי?
ועדת החוקה, שרוב הדיונים בה הם דיונים ענייניים – באמת באו לידי ביטוי כל החברים בה מכל הבית הזה – –
אני מסיים. – – עכשיו הולכים להפוך את הקערה על פיה, ולהביא מישהו שכל מטרתו היא התגוששות. להציג את השלילה.
אנחנו רואים מה קורה בכותל המערבי. הכותל המערבי, אדוני היושב-ראש, הוא המקום היחיד בעם היהודי – בכל העולם – שבו באה לידי ביטוי האחדות של העם היהודי. לראות את הסליחות, לראות את החגים – לא היה הבדל בין שום דבר. אנשים שהיית רואה מחוץ לכותל, היית אומר, מה השייכות? הם באו לכותל. מה אנחנו עושים בכותל? זירת התגוששות. על מה, למי זה חסר? אנחנו רואים היום שיש מקום להתפלל. למה? אני מסיים. הרבה יהודים מסורתיים רוצים לבוא לכותל, אבל אם יש שם מריבות ויש שם מלחמות, הם לא נמצאים שם. המלחמות האלה הן בכוונת מכוון. אנחנו רוצים מאוד מאוד לדאוג. ולכן לא סתם בן סורר נענש על שם סופו. חס וחלילה עלינו.
537 מילים של אורי מקלב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.